Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
לשרוף אדמה לפעמים
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 288
"הבית של אורי ורעיה יושב על השבר הסורי-אפריקאי. כשיושבים על שבר, הלוחות הטקטוניים מועדים יותר לתזוזה, השכבות העתיקות עתידות להתגלות ודברים שחשבת שנבלעו באדמה עוד צועקים אליך מתוכה." אורי שרמן אומר שבספר הטראומות הגדול של מדינת ישראל לא נרשמות טרגדיות קטנות ואישיות כמו זו שלו, כשעלה לארץ משיקגו; או כמו זו של רעיה אשתו, כשאחיה התאום טבע בנערותו בבור מים בסמוך ליישוב. טרגדיות פרטיות כאלה, אומר אורי, מתגמדות מול טראומות גדולות כמלחמות ופיגועים. כשאורי חוזר ממבצע בעזה, אצל שני בני הזוג הצעיר מתעוררים מחדש הפחדים, הכעסים, האכזבות וזיכרונות העבר. נסדקת האמונה באידיאל, בצדקת הדרך וגם באלוהים. כשהארץ רועדת תחת רגליהם, מבין כל אחד מהם בנפרד שלפעמים בשביל למצוא תשובה צריך לענות על שאלות שלא חשבת שתשאל. לשרוף אדמה לפעמים כתוב בתנופה, מלא אנרגיה סיפורית ויופי תיאורי. זגורי היא ציידת מעודנת ומוכשרת להפליא של עלילות היום-יום, של חלומות, של פחדים ושל פנטזיות. בביטחון ובזהירות היא ממפה את נבכי חיי הנישואים של הזוג הטרי, מקרבת את מבטם של הקוראים אל נפשם של הגיבורים ומחדירה את הדמויות אל לבם של הקוראים. דבורה זגורי, ילידת 1975, תושבת תקוע, מטפלת זוגית ומשפחתית, מנחת סדנאות כתיבהוכותבת. סיפורים, שירים ורשימות מפרי עטה התפרסמו בבימות שונות, בהן "משיב הרוח", "המוסך Ynet" ואתר ״סרוגים". לשרוף אדמה לפעמים הוא ספרה הראשון. הספר זכה במענק קרן רבינוביץ לאמנויות.

אורי ורעיה הם שני צעירים שנמצאים יחד הרבה שנים, הם התחתנו והקימו את ביתם על צלע הר באחת ההתנחלויות.

אורי משרת במילואים ומידי פעם גם נכנס עמוק אל תוך עזה. הצבא משפיע עליו לא מעט והוא מנסה ככול יכולתו לווסת את התחושות שלו ולהתמודד עם המחשבות והרגשות שלו. הוא מורה בבית הספר המקומי למחייתו, חשוב לו להיות חלק בעיצוב של הדור החדש.
רעיה בעיקר מטפלת בביתם גפן ודואגת לבית. היא רוצה שהם יהיו מאושרים כמשפחה ושאורי יהיה חלק מהעשיה של המשפחה, חלק מהמטלות והשגרה. רעיה איבדה את אחיה התאום כרם בגיל צעיר וחסרונו מלווה אותה בכל מה שהיא עושה, אפילו בלידה עצמה.

פעם אחת מיני רבות שחזר מהמילואים הוא חזר אחר. פתאום ראה דברים באור שונה, התקשה לתפקד בעבודה, העבר משתלט עליו, העתיד נראה פתאום אחר. משהו השתנה בו, השתנה לתמיד.
הוא הפסיק לומר מודה אני, הוא התחיל לזייף בתפילות, הוא מתקשה להחזיק את עצמו, את מי שהיה אפילו בשביל המשפחה האהובה שלו.

גם לרעיה קשה. היא נכנסת להריון שני ושם מצפה לה הפתעה, אין לה עובר אחד אלא יש לה שניים. העובדה שיהיו לה תאומים מחזירה אותה מיידית לכרם אחיה, היא חוששת שלא תוכל לשמור על התאומים שלה כפי שאימה לא הצליחה, כרם טבע בבור מים כשהיה ילד.

רעיה ואורי בנו את ביתם על השבר הסורי אפריקאי, קראוון פשוט ונעים. הסתבר שלא רק ביתם הפיסי היה בנוי על שבר אלא גם הזוגיות שלהם וביתם הרוחני. השבר שנגלה בניהם החל לגדול, כל אחד והקושי שלו, כל אחד מהם התמודד אחרת וכל אחד מהם פנה לכיוון שונה.

האם הם יפגשו בדרך? האם יחזיקו מעמד?

הספר שלפנינו מספר על המסע הנפשי שעברו רעיה ואורי. הספר כתוב בשפה קולחת ועשירה, התיאורים מוחשיים, אין לי ספק שאקרא את הספר הבא של זגורי. הספר כתוב בפרקים קצרים שבהם מסופר על קורות הזוג ועל ההתמודדות שלהם עם העננה שריחפה מעליהם. ספר שונה ומיוחד, נהנתי.

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן