Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
לרשת את אידית
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 272
מגי שִׁיטְס, אם חד־הורית מניו יורק, שימשה במשך שנים כממרקת הבלתי־נראית של בתי העשירים בעיר כדי לשרוד. היא קרצפה, צחצחה, איבקה והבריקה את בתיהם. כל זה משתנה כשמעסיקה לשעבר נפטרת ומשאירה למגי ירושה מדהימה: בית בסֶג הרבור. אז מה הקאץ'? הוא מגיע עם דיירת: אידית, אמה בת השמונים ושתיים של המנוחה. לאידית יש אלצהיימר – או זה לפחות מה שהרופאים אומרים לה – אבל היא זוכרת היטב כיצד בתה לייזה היטיבה להאיר את החדר, או הותירה עננים שחורים בלכתה. כעת לייזה שמה קץ לחייה והשאירה את אידית כירושה, כמו ספה או שרשרת פנינים, לאישה צעירה הלבושה בבגדים זולים, אם לפעוטה. גם מגי וגם אידית משוכנעות שלהסדר הזה אין כל סיכוי, אבל בעוד הקיץ גווע נרקם בין השתיים קשר אמיץ, ואידית, המבינה שזיכרונה הולך ומתעמעם, חשה צורך לחלוק את הסוד שנצרה בלבה קרוב לחמישה עשורים ומשגרת את מגי למשימה שאולי, רק אולי, תספק לשתי הנשים את מה שהן זקוקות לו. לרשת את אידית הוא רב־מכר מרגש שבועט בבטן הרכה של הקורא, על הזדמנות שנייה ועל ההפתעות הגדולות שהחיים מזמנים לנו. זואי פישמן זכתה לשבחים על ספריה, שמגיעים תדיר לרשימות רבי־המכר ומתורגמים לשפות רבות ברחבי העולם.

כשלייזה חברתה הטובה של מגי מתאבדת, היא משאירה לה ירושה מוזרה – בית על החוף ואת אמה של לייזה, אידית, שנמצאת בשלבים הראשונים של מחלת האלצהיימר. מגי, אם חד הורית ללוסי בת השנתיים, מתלבטת קלות אבל לבסוף מקבלת את הירושה ועוברת לגור בבית היפה והשליו לכאורה.

מגי הינה מנקה לשעבר שלא ממש יודעת לאן היא נכנסת ועושה כל מאמץ על מנת להסתדר עם הזקנה הנרגנת שבבית. אידית בת ה-82 שעדיין לא התאוששה ממותה של בתה היחידה ומהעובדה שהיא חולה, מתקשה לקבל את נוכחותן של המנקה והפעוטה בביתה. תחילה, כל אחת חיה את חייה במקביל לאלה של השנייה, עד שהן מגיעות לנקודה בו הן נזקקות זו לזו.

כל אחת מסתירה סוד משלה. מגי, למשל, לא סיפרה לאביה של לוסי על ביתו. וגם לאידית היו חיים סוערים לפני שלייזה נולדה. הן לומדות להתמודד ולחיות זו לצד זו אבל גם עם הסודות שלהן.

דעתי על הספר:

"לרשת את אידית" הפתיע אותי לטובה. בהתחלה חשבתי שהוא יהיה כבד יותר אבל לא כך היה. זהו ספר רציני אך עם רגעים קומיים. מרבית הדמויות בספר הן נשים, וכל אחת שונה מהאחרת. אידית היא אכן זקנה נרגנת אך זה לא הכל. יש בה לב ונשמה שפשוט נשברו עם התאבדותה הבלתי מוסברת של לייזה. מגי היא לא רק אימא של לוסי והמטפלת הפוטנציאלית של אידית. יש לה חלומות ושאיפות ורצון עז למערכת יחסים רומנטית.

בנוסף, ישנה גם דמותה של אסתר, חברתה הטובה של אידית. היא זו שאחראית למרבית הרגעים הקומיים ולאמרות השפר בספר. לא מסופר רבות על חייה אך היא הכרחית לעלילה ולמשפחה המוזרה שיצרו הדמויות הראשיות. אהבתי אותה מאוד ואת העובדה שהיא מעין מאמא יהודייה גדולה.

"לרשת את אידית" הוא ספר שנקרא בשטף. העלילה שלו זורמת ומעניינת ונהניתי ממנו מאוד.

ביו רחל

תולעת ספרים ואמא לשתי בנות שמעבירה להן את אהבתה לקריאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן