דויד פוזן, עיתונאי בינלאומי שכותב במגזין צרפתי לגברים ואשתו הצ'לאנית המפורסמת והמצליחה, מאנו, עוזבים את ביתם במונמרטר שבפריז ויוצאים לחופשה בריביירה האיטלקית לאחר שנה מתישה שעברה על שניהם.
הם מטיילים באזור אנסי, עולים על מעבורת ולבסוף מגיעים למלון שלהם כדי לנוח.
במהלך היום דויד רואה כל הזמן ברקע איש גבוה ומסתורי בחליפת פישתן שעוקב אחריהם וזה מטריד את מנוחתו.
כאשר הם מגיעים למלון, דויד עוזב את מאנו בחדר ויורד ללובי לשתות כוס בירה מקומית שם הוא פוגש לשיחה את האיש בעל חליפת הפשתן ששמו הוגו הטוען שהוא מעריץ גדול של אשתו, בעודם משוחחים מופיעה מאנו בהיסטריה ומספרת שבחורה צעירה נרצחה בקומה שלהם.
זאת היתה אישה צעירה, והבנתי שחדרנית מצאה אותה בחדר שלא היה שלה. שמעתי מאחת האורחות שמצאו אותה עירומה. היא מתה מחנק. (עמ' 42)
למחרת ממשיכים דויד ומאנו לעיירה שנקראת ליגוריה.
על אף שהם נמצאים בחופשה (הכביכול) מושלמת, בתוך הנופים הפסטורליים של האגמים והרי האלפים, עדיין, המחשבות שלהם מפליגות למחוזות אחרים, מאנו לא מפסיקה לחשוב על הרצח באנסי ודויד לא מפסיק לחשוב על עבודתו ועל הכתבה הבאה שהוא צריך להכין בשביל המגזין, למורת רוחה של מאנו שלא מעוניינת לצפות בו עובד בזמן חופשת הקיץ השנתית שלהם.
בדרכם לדירת האירוח שלהם הם פוגשים תייר שמספר שבלילה עבר תאונת דרכים וחברו עף מהחלון ונהרג. דויד ומאנו מזועזעים מהסיפור הנורא.
יש משהו לא טוב באויר. משהו שרובץ, מחכה. אתמול ישנו ליד זירת רצח, והיום הבחור הזה והחבר שלו. אולי זה סימן? אולי אנחנו פשוט צריכים לוותר על החופשה הזאת ופשוט לחזור הביתה לפריז? (עמ' 60)
הם ממשיכים את חופשתם כרגיל, מנסים להדחיק את מקרה הרצח באנסי, מאנו חשה שלא בטוב ונופלת למשכב ודויד ממשיך לכתוב את הסיפור שהוא מתכוון לפרסם במגזין המבוסס על זכרונותיו מביקור שלו במקאו במזרח הרחוק, שם שהה אביו לפני שנים רבות.
הטיול למקאו רודף את דויד והוא לא מפסיק לחשוב עליו ולכתוב אודותיו ובעיקר מעיקים עליו היחסים הטעונים שלו עם אביו והפחד הנורא שאולי הוא דומה לאביו הנהנתן והבוגדני.
אט אט החופשה שלהם (או כמו שהם מכנים אותה: הוואקונס) הופכת מחלום ליל קיץ לסיוט וחלום בלהות כאשר עוד ועוד גופות של נשים מתגלות במקומות בהם שניהם שוהים והאיש המסתורי בעל חליפת הפשתן ממשיך לעקוב אחריהם לכל מקום.
היחסים בין מאנו לדויד מתערערים במהלך החופשה בעקבות כל מה שעובר עליהם, בתחילת העלילה הוא מביט בה בהערצה, לא מפסיק להחמיא לה וללטף את רגליה, היא מצידה משדרת קור אבל גם חסרת בטחון עצמי, היא חוששת שהיא לא מספיק אינטלקטואלית יחסית לדויד וזקוקה לחיזוקים שהוא עדיין אוהב אותה, בהמשך מתגלים דברים שמשנים את כל התמונה.
מה יקרה ליחסים בין דויד למאנו ומיהו האיש המסתורי שמנסה להרוס להם את החופשה?
נהנתי מאד מהספר 'לפני שמש', הוא הזכיר לי סרטים משנות החמישים, היה בו מתח משולב בעלילה מרתקת על מערכת יחסים בין גבר לאישה נשואים שעוברים סוג של משבר אבל מצויים בהדחקה ומנסים לטאטא הכל מתחת לשטיח.
קריאה מהנה
