Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Before We Were Strangers
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 320
לציפור האהבה ירוקת-העיניים: נפגשנו לפני כמעט-בדיוק חמש-עשרה שנה כשהעברתי את החפצים שלי לחדר הצמוד לשלך בסניור האוס ב- NYU. את טענת שאנחנו חברים טובים. אני חושב שזה היה יותר מזה. חיינו אך ורק על ההתרגשות של גילוי עצמי דרך מוזיקה (את הערצת את ג'ף באקלי), צילום (אני לא יכולתי להפסיק לצלם אותך), בילוי בפארק וושינגטון סקוור וכל הדברים ההזויים שעשינו כדי להרוויח כסף. באותה שנה למדתי על עצמי יותר מבכל שנה אחרת. למרות זאת, איכשהו זה התפרק. הקשר בינינו התנתק בקיץ שאחרי סיום הלימודים, כשאני נסעתי לעבוד בדרום אמריקה מטעם הנשיונל ג'יאוגרפיק. כשחזרתי, כבר נעלמת. יש בי חלק שעדיין תוהה אם לחצתי עלייך יותר מדי אחרי החתונה... לא ראיתי אותך שוב עד לפני חודש. זה היה יום רביעי. את נשענת על עקבייך, התאזנת על הפס הצהוב העבה שלאורך רציף הרכבת התחתית, וחיכית לרכבת F. לא ידעתי שזאת את עד שכבר היה מאוחר מדי, ואז נעלמת. שוב. אמרת את שמי; ראיתי אותו על שפתייך. ניסיתי לעצור את הרכבת, רק כדי להגיד שלום. אחרי ההיתקלות בך, כל הרגשות והזיכרונות מהעבר הציפו אותי, וקרוב לחודש תהיתי לגבי החיים שלך. אולי יצאתי מדעתי לגמרי, אבל תרצי לשתות איתי ולהשלים את הפערים של חמש-עשרה השנים האחרונות? רנה קרלינו, סופרת רבי המכר, מצליחה לרגש שוב בספר מפתיע ונוגע ללב. גם בספר זה כמו בספרים האחרים שלה מצליחה הסופרת להכניס אותנו הקוראים לתוך הדמויות שמצליחות לרגש כל פעם מחדש. ספרה הקודם, רב המכר "קוראת את חיי" הצליח להפתיע קוראים רבים בעולם כולו.

ביקור אחד בניו יורק. זה כל מה שצריך כדי להבין איך כל כך הרבה סיפורי אהבה גדולים מהחיים נוצרו בהשראתה. אפשר להוסיף גם את הספר הזה לרשימת סיפורי האהבה המרגשים שקרו בניו יורק. הספר מספר את סיפור אהבתם של מאט וגרייס ומשתרע על פני יותר מ- 15 שנה. כשנפגשו הם היו כנראה צעירים מדי בכדי להעריך את מה שמצאו. החיים שלהם המריאו לכיוונים מנוגדים אך בסופו של דבר הגורל מפגיש ביניהם שוב. זה די ברור שהם נועדו זה לזו כי הלב של גרייס תמיד היה של מאט, וגם ליבו של מאט תמיד היה שייך לגרייס. זה סיפור שמוכיח שלאהבה אין תאריך תפוגה, ושיש אנשים שאמורים להיות ביחד גם כאשר נגנב מהם זמן כה רב. אף אחד ושום דבר לא גרמו להם לשכוח את טעמה המר של החרטה על שאיבדו האחד את השני.

מאט שור וגרייס סטאר נפגשו ביום הראשון לשנת הלימודים בקולג', ומאותו הרגע הפכו לבלתי נפרדים. גרייס היא צעירה יפיפה ומגיעה ממשפחה נטולת אמצעים, עד כדי כך שהיא נאלצת לשלוח את הכסף מהלוואות הסטודנטים שלה להוריה. היא צ'לנית ולומדת תואר במוסיקה. מאט מגיע ממשפחה אמידה בקליפורניה. הוריו גרושים והקשר שלו עם אחיו רופף. הוא מגיע לאוניברסיטת ניו יורק ללמוד צילום, והבחירה שלו מאכזבת את אביו שמצפה ממנו להמשיך את דרכו ולהפוך לעורך דין. שניהם בורחים רחוק מהמציאות הלא נעימה שחיו בה, שניהם אמנים מוכשרים בעלי רצון חזק וטעם מוזיקלי זהה, כל זה יוצר ביניהם חיבור מיידי. בתחילה הם רק חברים, אבל לאט לאט הם חוצים את הקו בין ידידות ואהבה והופכים לזוג. שמסתיימת שנת הלימודים האחרונה שלהם, מאט מתקבל להתמחות של הנשיונל גיאוגרפיק בדרום אמריקה. הם אמנם מבטיחים להישאר ביחד אבל הזמן, המרחק הגיאוגרפי והתערבות חיצונית של אנשים מלאי קנאה ואינטרסים עושים את שלהם – והקשר בין מאט וגרייס דועך ובסופו של דבר מתנתק לחלוטין. שניהם הרוסים ותוהים אם אי פעם ימצאו שוב את האושר שמצאו האחד בזרועות השנייה.

15 שנה מאוחר יותר, שניהם באמצע שנות השלושים לחייהם. מאט עובד במשרה קבועה במשרדי נשיונל גיאורפיק בניו יורק והוא גרוש ללא ילדים. גרייס עובדת כמורה למוסיקה בתיכון ומתגוררת גם היא בעיר. בלוקים ספורים בלבד מפרידים ביניהם אך למרות זאת הם נפגשים לראשונה במקרה רק אחרי 15 שנה ברכבת התחתית. שניה אחת בלבד של חילופי מבטים זה כל מה שצריך ושום דבר לא יכול לעצור עוד את הזיכרונות. מאט מנסה לאתר את גרייס ומצליח, הם סוף סוף נפגשים ונראה כי הכימיה עדיין קיימת והאש לא כבתה. אבל האם האהבה הגדולה יכולה לשרוד את הזמן? האם הם יוכלו לעמוד בפני הסודות והשקרים ולסלוח על כל מה שנגנב מהם?

פסק הדין:
אחד הרומנים המרגשים והמלהיבים ביותר שקראתי שנגמר לי מהר מדי, הוא גרם לי להתגעגע כל כך לרחובות ההומים של ניו יורק. לא לעיתים קרובות קורה שאני מתאהבת במידה שווה בשתי הדמויות הראשיות בספר וכאן זה קרה לי. אהבתי את כל מה שהם, את חוסר השלמות שבהם, את חוסר הביטחון שלהם, אבל הכי אהבתי את האהבה שלהם. לרנה קרלינו יש כישרון מופלא לכתוב סיפורי אהבה מרגשים, חולמניים ומחממי לב, שמפעילים כל תא ותא בגוף שלי. היא עשתה את זה לראשונה בספר "קוראת את חיי" והיא עשתה לי את זה בגדול גם הפעם. ספר חד פעמי.

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן