הני ובעלה לויד עוברים לגור בשכונה חדשה באחד מהפרברים של בוסטון. הני היא מאיירת למחייתה עם עבר פסיכיאטרי לא פשוט, היא עברה הרבה טיפולים ואף אישפוזים. לא פעם היתה לה אובססיה למקרי רצח והיא חקרה אותם לעומק, כעת היא חיפשה רק שקט נפשי. במסיבה בשכונה הם מכירים את הזוג שגר בצמוד אליהם מת'יו ומירה, זוג שיש להם משהו משותף, לשניהם אין ילדים. מת'יו ומירה מזמינים אותם אליהם הביתה לארוחת ערב ובסיור בבית השכנים הלסת של הני נשמטה כשהיא מזהה בגביע סיף זהה לזה שנעלם מביתו של צעיר שנרצח שנתיים קודם לכן.
הני לא רגועה, היא מגיעה לאחר ימים ספורים שוב לבית של השכנים כדי לנסות לראות שוב את הגביע כדי להיות בטוחה בחשדות שלה ומסתבר שהגביע נעלם.
למת'יו השכן היתה ילדות לא פשוטה מאחר וגר עם אבא שפגע באמא שלו לאורך השנים ואישיותו היתה שנויה במחלוקת. כבר מתחילת הסיפור הקורא נחשף לעובדה שמת'יו הוא לוחם צדק בכל הקשור לכבוד האישה. האם הוא הלך עד כדי כך רחוק? מדוע? מה היה המניע שלו כשאולי רצח את בעל הגביע? אולי שוב היא מעורערת בנפשה?
הני החליטה לדווח עליו למשטרה ואילו מת'יו לא נשאר חייב, הוא חקר על הני ברשת וגילה שהיה לה עבר מפוקפק משהו בכל הנוגע ליציבות הנפשית שלה. היא הואשמה בעבר ברדיפה של מישהי ובהאשמות שווא. דווקא התאים לו הסיפור, זה יכול לשחק לטובתו.
בין השניים מתפתחת יריבות ומתיחות שאחד השיאים שלה היה כאשר הני ראתה אותו ממש במקרה רוכן מעל גבר מת במגרש חניה של בר. היא רואה אותו וקופאת, הוא רואה אותה ובורח…
הני מדווחת למשטרה והסיפור עולה מדרגה נוספת. אם לא היה מספיק מתח עד עכשיו, אז קיבלנו עוד.
מי באמת רצח את דסטין מילר בעל גביע הסיף? איך תתפתח מערכת היחסים המוזרה בין מת'יו להני? מה יהיה סוף הסיפור?
הרבה מאוד שאלות יש בספר שעולות לאורך קריאתו. הספר שלפנינו הוא מותחן פסיכולוגי משובח שמתעתע בקורא מתחילתו ועד סופו. הפרקים מסופרים לסירוגין מקולם של הני ומת'יו שגורמים לעלילה לשחק בראשו של הקורא. המתח קיים לאורך כך הקריאה ומתגבר בכל פעם, כל פעם עוד קצת ועוד קצת. התקשתי להניח את הספר מהיד עד לסופו, הייתי חייבת לגלות איך יסתיים הסיפור.
אהבתי את דמותה של הני שעברה לא מעט בחייה, התגברה על כל המכשולים, הסתכלה להם בעיניים ועדיין המשיכה להיות נאמנה לעצמה ולאינסטיקטים שלה. אישה חזקה, אישה כלבבי.
אז אני נהנתי מהספר, כאלו בדיוק אני אוהבת, כאלו שלא ניתן להניח מהיד. ממליצה בחום רב ומחכה בכליון עיניים לתרגומים נוספים של סוונסון
