Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
לעשות פרצופים
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 304
אמברוז יאנג היה יפיפה. יפיפה כמו הגיבורים שעל הכריכות של ספרי הרומנטיקה שפרן טיילור מכירה היטב. היא קוראת אותם כבר מגיל שלוש עשרה. אמברוז היה כל כך יפה, שפרן מעולם לא דמיינה שמישהו כמוהו בכלל יסתכל לכיוון שלה… עד שהוא כבר לא היה יפיפה. לעשות פרצופים הוא סיפור על עיירה קטנה, על  חמישה נערים שיוצאים למלחמה, אבל רק אחד מהם חוזר. זהו סיפור על אובדן, על אהבתה האמיצה של נערה לנער שבור. ואהבתו של לוחם לנערה פשוטה. איימי הרמון רוקמת עלילה מרחיבת לב. היא מספרת ברגישות על קבלה, על גבורה, ועל הדרך שבה אהבת אמת מרפאה גם את הפצעים העמוקים ביותר.

פרן היתה נערה מתבגרת שהרגישה שהיא לא מספיק. לא מספיק חכמה, לא מספיק מגניבה, לא מספיק גבוהה, לא מספיק יפה…

היא כתבה להנאתה וחלמה להיות סופרת כשתהיה גדולה. היה לה חבר קרוב מאוד, שבמקרה היה גם בן דודה שהיה מרותק לכיסא גלגלים בגלל מחלה, היא הקריבה למענו רבות ודאגה להנגיש לו הכל.
ריטה היתה חברתם המשותפת וגם עבורה פרן היתה מוכנה לעשות לא מעט. ריטה היתה מאוהבת באמברוז, החתיך ההורס של השכבה ופרן מצאה את עצמה כותבת לו מכתבי אהבה בשמה של חברתה.
לא היה קשה לפרן לכתוב לאמברוז מכתבי אהבה שכן הוא מצא חן בעיניה והיה לה קל לדמיין את עצמה בסיטואציה הזאת. היא מכירה את אמברוז כבר הרבה שנים, עוד מגיל עשר הוא מצא חן בעיניה. מעולם לא קרה בניהם כלום כי הוא חתיך הורס, ספורטאי מצטיין ומבוקש והיא רק פרן.

כולם גרו בעיירה קטנה בפנסילבניה שלא היה בה הרבה מה לעשות, לנערים לא היו יותר מידי שאיפות וחלומות קדימה, קבוצת הבנים החליטה להתנדב לצבא. אמרו להם, הזהירו אותם מראש שזה לא משחק ילדים, אבל הם היו נחושים ורצו להתגייס כדי להרוויח כסף ללימודים בהמשך וגם לתרום את תרומתם לעולם בצל פיגועי טירור שקרו, בניהם 11 בספטמבר האיום.

כולם ידעו איך הבנים יצאו לשירות, אף אחד לא תיאר איך הם יחזרו אם בכלל.
יכולה לומר לכם שהכל השתנה, שום דבר לא חסר להיות כשהיה.
כשהם נפגשו אחרי כמה שנים, היה לו קשה לזהות את פרן, אמברוז טען שהיא לא נראית אותו הדבר, מסתבר שהיא לא היתה היחידה שלא נראתה אותו הדבר…

סיפור שמתחיל תמיד וסוכרתי על אהבת נעורים תמימה שמשנה את פניו לסיפור עמוק, מרגש שלא יכולתי להפסיק לקרוא.
זהו סיפור על פופורציות שאנחנו צריכים להכניס לחיינו, על מה שחשוב באמת בחיים ועל קבלת האחר בדיוק כמו שהוא.
כתוב מעולה כפי שאנחנו כבר יודעים שהרמון כותבת. עפתי על העלילה העמוקה ובעיקר על הדמויות שבסיפור, על כולן.
כמובן על אמברוז 'הרקולס' החתיך ההורס שגם יודע לשיר יפה בעל לב רגיש שאוהב שירים.
על פרן שהפכה מנערה ג'ינג'ית עם גוף נערי, חסרת בטחון לאישה חזקה שהולכת אחרי הלב שלה ובעיקר על בן דודה ביילי שהיה מרותק לכסא גלגלים בגלל מחלה והכניס לכולם פופורציות בחיים.

נהנתי, קראתי בשלוק, התרגשתי ואני סופר ממליצה! קריאה מהנה!

אני תמיד אומרת שאלוהים נותן לכל אחד חבילה שהוא יכול להתמודד איתה. כשהייתי ילדה, פגשתי ילד כבן 12 שהתמודד עם בעיה רפואית ממש ממש לא פשוטה. פיתחתי איתו שיחה על הנושא ושאלתי אותו איך הוא מצליח כילד להתמודד עם "החבילה שקיבל". הוא שאל אותי שאלה פשוטה.
נניח ומכניסים אותך לחדר עם מלא אנשים זרים כשאין לך מושג מהן הצרות של כל אחד. כל משתתף מקבל שק אטום ומכניס לתוכו את כל הצרות שלו ושם בערמה. בשלב הזה כל אחד מקבל שתי אפשרויות. או לקחת שק של משהו אחר שלא ידוע מה יש בתוכו או לקחת את השק שלו בחזרה.
מה תבחרי? אני כמובן בחרתי בשלי.
אותו ילד לימד אותי שיעור חשוב בחיים. מה שקיבלנו קיבלנו, נתמודד עם מה שיש, נעשה מהלימונים לימונדה ותמיד נמשיך קדימה.

 

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן