Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
לעשות פרצופים
סוגה:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 304
אמברוז יאנג היה יפיפה. יפיפה כמו הגיבורים שעל הכריכות של ספרי הרומנטיקה שפרן טיילור מכירה היטב. היא קוראת אותם כבר מגיל שלוש עשרה. אמברוז היה כל כך יפה, שפרן מעולם לא דמיינה שמישהו כמוהו בכלל יסתכל לכיוון שלה… עד שהוא כבר לא היה יפיפה. לעשות פרצופים הוא סיפור על עיירה קטנה, על  חמישה נערים שיוצאים למלחמה, אבל רק אחד מהם חוזר. זהו סיפור על אובדן, על אהבתה האמיצה של נערה לנער שבור. ואהבתו של לוחם לנערה פשוטה. איימי הרמון רוקמת עלילה מרחיבת לב. היא מספרת ברגישות על קבלה, על גבורה, ועל הדרך שבה אהבת אמת מרפאה גם את הפצעים העמוקים ביותר.

"לעשות פרצופים" מתרחש בעיירה קטנה בארה"ב בתחילת שנות האלפיים ועוסק ב-3 נערים.

פרן טיילור בת ה-18 היא נערה לא יפייפיה כהגדרתה. יש לה משקפיים גדולות ושיער אדום כהה בלתי ניתן לשליטה. היא אוהבת לקרוא רומנים רומנטיים וגם לכתוב כאלה. חברה הטוב ביותר הוא ביילי והיא מאוהבת באמברוז, החתיך של השכבה.

אמברוז הוא נער מופנם יחסית. הוא מתאבק שעושה חיל וכולם צופים לו גדולות בתחום. יש לו 4 חברים טובים, מתאבקים כמוהו, שמלווים אותו מגיל צעיר: בינז, פולי, גרנט וג'סי. אמברוז הוא גם נער טוב לב ומתחשב בזולת. ביילי מכנה אותו "הרקולס".

ביילי שין, הוא בן הדוד של פרן וגם החבר הכי טוב שלה. הוא חולה במחלת ניוון שרירים ונתון בכיסא גלגלים. פרן דואגת לו ומטפלת בו המון. למרות מצבו ביילי לא מרחם על עצמו. הוא אוהב את החיים ועושה כל שביכולתו על מנת למצות אותם עד תום. אביו הוא מאמן ההתאבקות בתיכון ולכן הוא נמצא המון באימונים וחבר של המתאבקים. הוא מאוהב בריטה היפה ובטוח שיום אחד היא תהיה שלו.

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר שבהם אמברוז כמעט איבד את אמו, הוא מחליט להתגייס לצבא ולא ללכת לקולג'. הוא מצליח לשכנע את 4 חבריו הטובים להתגייס איתו ולאחר כשנה של אימונים הם נוסעים להילחם בעיראק. אך המזל לא מאיר להם פנים ובעת סיור שטח הרכבים שלהם עולים על מטען חבלה. ארבעת חבריו של אמברוז נהרגים במקום ואילו אמברוז נפצע קשה בפניו. הוא נותר עם צלקות רבות ומאבד את יכולת השמיעה והראייה בצד אחד.

הוא נאלץ לחזור לעיירת ילדותו פצוע וחבול, מלא צלקות פיזיות ונפשיות. הוא מסתתר מכולם שכן הוא חש אבל גדול ואשמה כבדה – הוא הרי שכנע אותם להתגייס וכעת הם מתים בגללו. למה הוא חי והם לא? פרן, שעדיין מאוהבת בו, מנסה לעזור לו ולשכנע אותו שהיא רואה הרבה מעבר לפנים החבולות.

דעתי על הספר:

"לעשות פרצופים" הוא הספר הכי מרגש שקראתי לאחרונה. בכיתי המון במהלכו. כבר המון זמן שספר לא גרם להתפרצות רגשות כזו ובעיניי זה טוב. הוא אולי נשמע כמו ספר כבד ועצוב – ובחלקים מסוימים הוא כן כזה – אך הוא גם מלא תקווה ואופטימיות. זה ספר שמקדש את החיים וגורם לקורא להעריך אותם.

אהבתי כל אחת מהדמויות בספר שהייתה מיוחדת בדרכה. אהבתי שהם לא חד מימדיות ולא קיטצ'יות. למשל הייתי מצפה שאמברוז בשל גודלו ועיסוקו יהיה בריון וייצא עם מלכת השכבה אבל הוא היה רחוק מזה. פרן שנחשבה, בעיקר בעיניי עצמה, למכוערת לא הייתה מסכנה בכלל. כך גם ביילי. כל אחד מהם היה עולם ומלואו.

הספר הזכיר לי מאוד את השיר הישן של להקת הנח"ל "היה לי נער" העוסק בהלם קרב שהתנגן בראשי כל פעם שאמברוז הופיע. "לעשות פרצופים" עוסק בנושאים לא קלים: הלם קרב, מוות, שכול, אלימות נגד נשים אבל הוא אופטימי ולא מאבד תקווה. היו גם כמה משפטים שנחקקו לי עמוק בלב ואני מאמצת אותם כמנטרה.

איימי הרמון יצרה ספר נוגע ללב שהוציא ממני המון רגש, כמו שאף ספר לא הוציא ממני לפני, ועדיין חייכתי בסופו.

ביו רחל

תולעת ספרים ואמא לשתי בנות שמעבירה להן את אהבתה לקריאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן