אנה ונדולאקיס היתה יפת מראה. היא היתה נשואה לאנדיראס שהיה עשיר מאוד, בן למשפחה מיוחסת. לשניים נולדה בת ראשונה, בת בריאה ועל פניו הכל היה מושלם. זוג משמים.
רק שאנה לא היתה נאמנה לבעלה. בכל הזדמנות היא בגדה בו עם בן דודו מנוליס שאהב אותה אהבת נפש.
הכל התנהל על מי מנוחות עד שם בשסוף אוגוסט בשנת 1957 מושבת המצורעים ספילונגה סגרה את שעריה וכל המצורעים שהיו על האי חזרו לבתיהם. בין החוזרים היתה אחותה של אנה, מריה שבמקרה היתה מאורסת למנוליס לפני שהוגלתה לאי המצורעים. כמו שהבנתם מנוליס לא ממש חיכה לה וגם מריה לא שקטה על השמרים שלה, היא היתה זוגתו של אחד מהרופאים שטיפל במצורעים על האי.
שיחרור המצורעים היתה חגיגה גדולה ומרגשת עבור מצורעים שהוגלו ועבור בני משפחותיהם שרק חיכו לרגע לפגוש את יקירהם פנים אל מול פנים. ממש באותו הערב, בעיצומן של החגיגות שהיו בפלאקה, יריות אקדח הידהדו והמולה רבה היתה בכיכר העיר. החיים של כל בני המשפחה השתנו… הם כבר לא חזרו להיות כשהיו…
אני עוצרת פה מחשש לספויילרים. אם תרצו לדעת מה עלה בגורל המשפחה, תצטרכו לקרוא בעצמכם.
מבטיחה לכם מלא תיאורים ברוח יוון, תכחים, תשוקה וגעגוע, קנאה ואהבה.
את האי של סופיה ואת הריקוד של סוניה קראתי לפני הרבה שנים. זוכרת שקראתי אותם ונסחפתי פנימה הם היו מעולים. חייבת להודות שהפעם נהנתי פחות. לא הצלחתי להתחבר לאף אחת מהדמויות והעלילה היתה מעניינת אבל לא ממש סוחפת. אולי הגעתי עם צפיות גדולות מידי?
יש מצב.
לגמרי ממליצה לשפוט בעצמכם. קריאה מהנה!
