"לילה אחד באוגוסט" הוא ספר ההמשך ל"אי של סופיה" שיצא לאור לפני כעשור.
הספר מתמקד בדמויות המוכרות החל משנת 1957, השנה בה נמצאה תרופה לצרעת.
אנה חיה בבית העשירים שלה עם בעלה אנדריאס. אך למרות כל העושר שהיא מוקפת בו היא איננה מאושרת. היא לא אוהבת את בעלה שמעריץ את האדמה שהיא דורכת אליה. למעשה, היא מאוהבת במנוליס, בן דודו של אנדריאס, והם מנהלים רומן. בהמשך אנה נכנסת להריון וטוענת שהילדה שנולדת לה היא מבעלה ולא מהמאהב שלה. האומנם?
בינתיים באי ספילונגה, מושבת המצורעים, חוגגים מפני שנמצאת תרופה יעילה כנגד הצרעת. ב-25 באוגוסט, משוחררים כל החולים שנרפאו מהמחלה מהאי וחוזרים לבתיהם. גם מריה שחוזרת לחיק משפחתה בכרתים. לילה אחד של חגיגות שמחה הופך לטרגדיה כשאנדריאס מגלה על מהלליה של אשתו הבוגדנית והוא לא מתכוון לשתוק.
דעתי על הספר:
מאוד אהבתי את "האי של סופיה" ולדעתי הוא הספר הכי טוב של ויקטוריה היסלופ. שמחתי לחזור לדמויות המוכרות וליוון שאני כה אוהבת.
היסלופ מיטיבה לתאר את האווירה והתרבות היוונית ולמדתי המון על המדינה היפייפיה הזו. על התרבות העשירה שלה, על המנהגים והמוזיקה המופלאה. לאורך כל הקריאה בספר הרגשתי כאילו אני שם איתם, נהנית ומתמודדת עם הקשיים.
אהבתי את דמותה של מריה הרחמנית טובת הלב. היסלופ, בעיניי, לא פיתחה אותה מספיק ובהחלט היה מקום לספר עליה עוד ועוד. אהבתי גם את העובדה שישנו גבר כדמות ראשית. מודה, שהרבה זמן לא קראתי ספר עם דמות גברית ראשית. והדמות בספר מושלמת – הוא רגיש, יפה ואמיץ. העובדה שהוא סוחב איתו מטען כבד של אשמה רק מוסיפה לאנושיות שבו.
אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא אלימות בתוך המשפחה. העלילה מספרת על פשע נוראי שמתרחש ועל השלכותיו על הסביבה. בעידן של היום חשוב מאוד שסופרת מצליחה מעלה את הנושא ומעוררת עליו שיח.
התחלתי לקרוא את הספר בלילה אחד באוגוסט וסיימתי כעבור ימים קצרים. הספר מעניין וכיפי, מלמד ומעשיר. ממליצה בחום לקחת אותו אתכם לחופשה הבאה שלכם ביוון.
