אמנם איני שייכת לקהל היעד של ספרי ראשית קריאה, אבל שנתקלתי בספר "לִיבִּי" וקראתי את התקציר שלו, לא יכולתי שלא להזדהות והחלטתי לקרוא אותו. הרגשתי שהספר נכתב בדיוק לילדה שהייתי, ילדה שלא אהבה, שלא לומר פחדה משיעורי חשבון. ילדה שניסתה להתכווץ ולהעלם במקומה כאשר החל השיעור, והמספרים שנכתבו על הלוח אף פעם לא באמת הסתדרו היטב בראשה.
גם ליבי, ממש כמוני, לא כל כך מתעניינת במה שקורה בשיעורי החשבון, ומחשבותיה נודדות למה שקורה מחוץ לכיתה. היא יושבת ליד החלון וכך יש לה נקודת תצפית טובה על כל מה שמתרחש בחוץ. יש לה מזל שחברתה הטובה, גאיה, עוזרת לה עם תשובות לשאלות שהמורה שואלת אותה בזמן שהיא חולמת ולא ממש מקשיבה. בכל יום באותה השעה עובר איש זקן עם מקל הליכה וכלב, וליבי מכנה אותו – 'האיש עם הכלב'. יום אחד בעודה חולמת וצופה במה שמתרחש בחוץ כהרגלה, היא עדה לתאונה ובה רוכב אופניים דורס את האיש הזקן ומנסה לברוח מהמקום. הכלב נובח עליו ללא הפסקה ומסביב מתחילים להתאסף עדי ראייה נוספים, אחד מהם מזמין אמבולנס.
ליבי מודאגת וממתינה לסוף השיעור כדי שתוכל לצאת החוצה ולבדוק מה שלום האיש ומה שלום הכלב. בסוף השיעור ליבי וגאיה ממהרות לצאת ומוצאות את הכלב שנשאר לבדו במקום ואת האמבולנס מתרחק – אחרי שבעליו פונה לבית החולים. ליבי, שתמיד רצתה כלב משלה, מחליטה לקחת אותו לביתה, למרות שאימא שלה לא אוהבת כלבים. ההורים שלה טוענים שהדירה בה הם גרים קטנה מדי לגדל בה כלב, אבל ליבי תמיד חשבה שזה רק תירוץ. היא וחברתה גאיה מנסות לברר פרטים על האיש הזר בכדי לאתר אותו ולספר לו שהכלב נמצא אצל ליבי.
האם תמצא ליבי את האיש הזקן? איך הוא יגיב שיגלה שהכלב שלו נמצא בביתה? איך הגיבה אמא של ליבי לעובדה שבתה הביאה הביתה כלב למרות התנגדותה? ומה קרה לילד שדרס את הזקן? האם מצאו אותו או שהוא הצליח לברוח?
פסק הדין:
ספר מקסים לקוראים הצעירים, מלא בתמימות, סוחף ונוגע ללב. בסופו של הספר ישנו גילוי שהפתיע אותי, ואשאיר לכם לגלות אותו בעצמכם. אני ממתינה שהילדה שלי תגיע לגיל שנוכל לקרוא בו ביחד, כי הספר מושלם לקריאה משותפת של ילדים והורים. אהבתי את בחירתה של הסופרת בנושא אקטואלי ורלוונטי כתאונות אופניים, ואהבתי את המסר שהיא מנסה להעביר: לפעמים השיעורים שאנו למדים בחיי היום – יום חשובים יותר משיעורי החשבון ומתרגילים שכמעט ולא נשתמש בהם בעתיד. לימודים הם חשובים, אבל הם לא הכל בחיים. מומלץ בחום רב!
