Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
לור
סוגות: ,
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 532
האָגוֹן הוא משחק אכזרי של ציד שנפתח מחדש מדי שבע שנים. כעונש על מרד בעבר, תשעה אלים יווניים נאלצים ללבוש גוף אנושי ולצעוד כבני תמותה בערים המודרניות. במשך שבעה ימים שושלות של ציידים צמאי דם רודפות אחריהם ומבקשות להרוג אותם ולחמוס את כוחותיהם האלוהיים, והם פגיעים וחשופים. לור פרסאוס מניו יורק, בת לשושלת ציידים עתיקת יומין, הפנתה את גבה למשחקי האגון ולתהילה הטמונה בהם לאחר הרצח הסדיסטי של בני משפחתה בידי שושלת יריבה. היא ויתרה על הצורך הראשוני לנקום ושקעה בחיים של לוחמת בקרבות אגרוף חוקיים למחצה, אולם לאחר פתיחת האגון החדש בעירה הקלפים נטרפים. לור מוצאת על סף דלתה את אתנה הפצועה קשה, והאלה רבת־העוצמה, מהאחרונות שנותרו מאלי האולימפוס המקוריים, דורשת את מעורבותה ועזרתה. לור נגררת שוב, באי־רצון, למשחקי הציד של האגון ופוגשת את חבר הילדות שלה קסטור לבית אכילס, אשר בעבר היה שותפה לאימונים, נער חולני וחלוש, אולם מאז השתנה ללא הכר. לור קושרת את גורלה בגורלם של אתנה וקסטור, ויחד הם יוצאים למאבק בכוחותיהם האדירים של אלים חדשים שעלו לגדולה ומחזיקים בידיהם את העוצמה הנחוצה להוריד את האנושות על ברכיה. "טוויסט מבריק ועוצר נשימה על מיתולוגיה קלאסית", מאריסה מאייר, סופרת "עלילה עוצרת נשימה ועולם בנוי לעילא, הגרסה של בראקן למיתולוגיה יוונית היא מסע הרפתקאות מסחרר ומענג", פאבלישרס ויקלי אלכסדרה בראקן היא סופרת אמריקנית מצליחה, ספריה בסדרה מוחות אפלים הגיעו למקום הראשון ברשימת רבי־המכר של הניו יורק טיימס ורואים אור בעברית בהוצאת עם עובד.

"היא לא תזאוס במבוך ולא פרסאוס במאורת הגורגונה. היא לא הרקלס המתייגע תחת משאו. היא לא בלורפון שרכב בשמיים, לא מלאגרוס במסע הציד שלו ולא קדמוס שנלחם בנחש. היא אפילו לא יאסון שעמד מנצח בקצה העולם עם גיזת הזהב בידו.
שום גורל לא נועד לה. לור לא נבחרה למלא את התפקיד הזה; היא עצמה בחרה לבוא לכאן."

 

לור הייתה בת 10 באגון הקודם. היא הייתה רק בת 10 כשהחליטה שלא תהיה חלק מהעולם הזה. חייה סבבו סביב האגון, ציד האלים שהתרחש פעם בשבע שנים. היא התאמנה לקראת הציד, היא קיוותה להחזיר את הקלאוס- הכבוד- לשושלת שלה. אבל אחרי שמשפחתה נרצחה באכזריות, לור החליטה לרדת למחתרת ולעולם יותר לא להיות כלי במשחק הזה.

במשך כמעט שבע שנים לור מצליחה להשאיר את עברה מאחור. היא מתגוררת עם זקן חביב ועוד שותף בן גילה, משתתפת בקרבות כדי לממן את המחייה שלה ולהשיג מעט מתחושת ההיי שאיתה גדלה. אבל אז לור מוצאת את אתנה על סף דלתה והיא מבינה שלעולם לא תוכל להשאיר את העבר שלה מאחור.

יחד עם אתנה היא יוצאת למאבק אשר במהלכו תפגוש אנשים מעברה, חלקם אוייבים וחלקם בני ברית. אבל האם היא באמת יודעת להבדיל בין שני הסוגים? והאם תדע מה תפקידה, מה הייעוד האמיתי שלה, לפני שיהיה מאוחר מידי?

 

הספר עשיר בפרטים ובדמויות. לעיתים קצת התקשתי לעקוב אחרי סיפורי הרקע והשמות השונים, אבל נעזרתי בשליפים שיש בתחילת ובסוף הספר. עדיין לפעמים הרגיש לי קצת מבולגן, אבל ברגע שנכנסים לתוך העלילה זה פחות מפריע.

אהבתי את הדמות של לור, האמנתי לה. אחד הדברים שאני הכי אוהבת היא דמות ראשית לוחמנית ואימפולסיבית מעט, ככה שהיא לגמרי התחבבה עליי בערך מהעמוד הראשון. אהבתי את המקום של הדמויות האחרות בחיים שלה, גם אם את הדמויות עצמן לא ממש אהבתי. הרגיש לי קצת כאילו היה צורך בדמות שתשרת תפקיד כזה או אחר בחיים שלה ולאו דווקא תהיה בעלת אופי מפותח, אבל זה לא גרע מהקריאה.

העלילה הייתה מעניינת. לעיתים הרגשתי שאני יודעת מה הולך לקרות, אבל הרבה פעמים היו כל מיני טוויסטים שלא צפיתי ולא חשבתי עליהם בכלל. העלילה מתפתחת די מהר מהרגע שעוברים את שלב "ההקדמה" שמסביר לנו על איך לור הגיעה לאן שהיא. הכל זז בקצב נחמד ממש ולא משעמם.

אהבתי את הקפיצות בין העבר להווה. זה השלים את העלילה בהווה ותרם המון למתח והמסתורין שנבנה במהלך הספר. כל מיני שאלות שעולות לגבי העבר של לור מקבלות מענה בדרך הזאת והיה לי ממש כיף לגלות את זה ככה ולא כעוד סיפור שמספרים לי על הדרך.

במהלך הספר יש הרבה משפטי מפתח חזקים ונהנתי מאוד מהרבה מהדיאלוגים של הדמויות. אפילו מצאתי את עצמי מגחכת, שזה משהו שתמיד כיף בספר.

מה שמעט התקשתי איתו היה הבלאגן. כמו שאמרתי, יש המון שמות והמון מושגים. אבל מעבר לזה, הרגיש לי פשוט שלא הייתה מספיק עריכה ספרותית של הספר. היו הרבה סצנות שגרמו לי לרצות לגלגל עיניים וגם הרגיש לי שבמקום לתת לנו להבין את המסר פשוט האכילו אותנו בכפית. יש רעיונות מאוד יפים בנוגע לפמיניזם ושיוויון, משפחה ויעוד. חבל שזה הרגיש לפעמים כמו סיכום של שיחה עם פסיכולוג. הספר גם ארוך מאוד והרגיש לי שאולי היה צורך להוריד חלק מהדברים.

יש לציין שהספר מכיל סצנות קשות לעיכול שמתארות אלימות, אונס, אכזריות ומי שמפריע לו- גם שפה מעט לא נעימה (לי אישית מפריע שחוזר הביטוי "כלבה קטנה"). הוא לא אכזרי יותר מספרי YA אחרים אבל משהו בו הרגיש לי כמו אכזריות לשם אכזריות, לא כמשהו הכרחי.

באופן כללי נהנתי מהספר ורציתי לראות איך הוא יתפתח וכמובן מה יהיה הסוף.

עדן עבודי

עדן, אמא לשלוש נסיכות תולעת ספרים בין הבישולים והכביסות. מלמדת את בנותיי שספרים הם מסע של חלומות, תקווה, מנגינה ואהבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן