Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
להתחרט עליך
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 351
למורגן גרנט ולבתה קלרה יש רק שאיפה אחת בחיים: לא להידמות זו לזו. מורגן נחושה למנוע מבתה לחזור על הטעויות שלה: היריון, חתונה בגיל צעיר מדי, פרידה מכל החלומות. קלרה בת ה־16 לא רוצה ללכת בדרכה של אִמה, הצפויה כל כך, משעממת ולא ספונטנית בעליל. חמושות כל אחת באישיות לוחמנית, מורגן וקלרה נתונות בקונפליקט תמידי ומתקשות לחיות יחד. היחיד שמצליח להשכין שלום בבית הוא כריס — בעלה של מורגן, אביה של קלרה, והעוגן המשפחתי. אבל השלום מתנפץ לרסיסים כשכריס מעורב בתאונת דרכים טראגית בנסיבות מפוקפקות, שהשלכותיה קורעות לב. בעוד מורגן נלחמת לאסוף את רסיסי חייה, היא מוצאת נחמה באדם האחרון שחשבה שיוכל לעזור, ואילו קלרה פונה אל הבחור היחיד שעמו נאסר עליה להתראות. בכל יום שעובר מצטברות עוד אי־הבנות וטינות, ונערמים סודות חדשים שמפרידים בין האם לבתה. רחוקות כל כך זו מזו, נדמה שהן לעולם לא יצליחו לחזור.

"להתחרט עליך" עוסק במשבר שחוות אם ובתה המתבגרת עקב טרגדיה קשה.

מורגן וכריס הם זוג אוהב. הם התחילו לצאת עוד בהיותם נערים וכשמורגן הרתה בטעות בגיל 17 הם התחתנו, הולידו את קלרה וחיו את החיים המצופים מכל משפחה צעירה. לפני כן, הם היו בחבורה שכללה גם את ג'ני, אחותה האנרגטית ומלאת החיים של מורגן ובן זוגה ג'ונה. כבר אז נראה היה ששני הזוגות לא מתאימים ואולי היו צריכים להתחלף. כריס היה צריך להיות עם ג'ני כי שניהם אהבו לבלות בזמן שמורגן וג'ונה היו יותר אחראיים ורגועים. למרות זאת החבורה כמעט התפרקה כשג'ונה החליט לעזוב את העיר באופן פתאומי.

17 שנה מאוחר יותר ושני הזוגות מתאחדים. כריס ומורגן הם זוג נשוי ותיק שחי עם קלרה, בתם המתבגרת. ג'ני וג'ונה חידשו לאחרונה את יחסיהם ואף נולד להם ילד בשם אלייז'ה. יום אחד תאונה קטלנית בה מעורבים ג'ני וכריס תשנה את כל חייהם.

האבל הכבד, הגילויים המפתיעים והסודות שכל אחת מהן שומרת לעצמה, גורמים למשבר עמוק ביחסיהן של מורגן וקלרה. הן מתרחקות זו מזו ולא מצליחות לחזור ולהיות קרובות כפי שהיו בעבר, לפני התאונה.

דעתי על הספר:

התחלתי לקרוא את "להתחרט עליך" עם ציפיות בשמיים שכן הספר הקודם של קולין הובר שקראתי היה מושלם ואחד האהובים עליי. יש משהו כובש ונעים בכתיבתה של הובר. היא מתעמקת בדמויות שלה ומפרטת עליהן ועל רגשותיהן כך שאני כקוראת ממש יכולה להזדהות איתן.

הדמויות הראשיות – מורגן וקלרה – הן בבסיסן דמויות טובות. שתיהן נשים חזקות שמנסות להתמודד עם קושי גדול. הן נופלות וטועות אך מצליחות להרים את עצמן. הן לומדות להכיר את עצמן מחדש, להתחדש ולעשות מה שטוב להן, גם אם לפעמים זה לא טוב לאחרת.

למרות זאת משהו בהן הפריע לי. בעיקר בקלרה שהייתה בעיניי ילדותית מדי. כן, אני מבינה שהיא בת 16 אבל התחושה הייתה שהיא מנסה להיות יותר מדי מרדנית וסתם כדי לעשות דווקא לאימא שלה בלי סיבה אמיתית. כמו כן, העלילה הייתה לי קצת צפוייה מדי והטוויסטים לא היו מפתיעים

הספר הזה שונה בעלילה שלו משאר ספריה של הובר, שכן הוא עוסק במערכת יחסית בין אם לבתה ולא בין גבר לאישה. למרות זאת, אני ממליצה עליו ולו בגלל הכתיבה היפה של הסופרת ודמותה של האנושית של מורגן. בתום הקריאה לא יכולתי שלא לחשוב על היחסים שלי עם בנותיי ולקוות שהן לא יהיו מרדניות כקלרה ושלא משנה מה, תמיד נהיה קרובות והן יסמכו עליי בכל. מקווה שאני לא אתבדה.

ביו רחל

תולעת ספרים ואמא לשתי בנות שמעבירה להן את אהבתה לקריאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן