הספר עוסק ביתר שאת בקוטביות החברתית מנקודת מבט של ילד אשכנזי אשר עובר התעללות נפשית ופיזית קשה מצד חבריו לכיתה מעדות המזרח.
אופק נמצא בתחילת מסעו להתבגרות. אחיו , אביתר, תלמיד מחונן , הגיע להכרה אף במדיה על תכנות משחקים באמצעות האינטרנט. הוריהם אסתי ודב לא מצליחים להבין כי לאופק קשיים רגשיים חברתיים קשים מאד המשפיעים על תפקודיו הלימודיים. מסכת ההתעללות שעובר קשה מנשוא. מכנים אותו בשמות גנאי קשים, מתעללים בו פיזית. כל רצונו להיכנס למיטה ולא לקום. בצל הסיפור המשפחתי- עוסק הספר בתמורות הפוליטיות שחלו בארץ. בבחירות השונות ותוצאותיהן, רצח רבין, הסכם השלום עם ירדן ואיך לא? "במלחמה" בין מעריצי עופרה חזה- המזוהה עם עדות המזרח ומעריצי ירדנה ארזי- המזוהה עם עדות אשכנז. מיותר לציין כי משפחתו של אופק, במיוחד אמו היתה ממעריצי ירדנה ארזי.
דמותו המורכבת של אופק מביאה את הוריו אך בקושי להתייעץ עם יועצות ביה"ס (כי מה יגידו…)פסיכולוגים. עם גדילתו הוא מתיידד עם חבר אחד . הקשר ביניהם די דוחה בתיאורים מזעזעים וקשים לתיאור. כאשר התבקש לשמור על בית , החליט לעשות מעשה. קנה צבע פחם בכדי לצבוע את עורו, היה פוצע את עורו הלבן עד זוב דם, ניכס לעצמו דיבור וגינונים מזרחיים וכך הגיע גם לביה"ס. בכסות שלבש, חשב כי יוכל לגבור על חבריו אך במקום זאת, פצע אותם והורחק מביה"ס.
הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי שהוא נתון תחת כדורים וזריקות פסיכיאטרים המשפיעים לרעה על אורח חייו. הוא לא מכיר בהוריו. הצבע השחור נמצא כחסם אל מול כל דבר בעולמו. מנסה להתפטר ממנו בכל דרך גם זו הפוגעת באחר.
הספר אינו פשוט בתיאוריו. התיאורים החוזרים בשפה כ"כ בוטה ומשפילה הקשו עלי את המשך הקריאה. רק רציתי שהספר ייגמר כמה שיותר מהר. אין ספק שיש כאן התרסה חברתית מטלטלת אולם הכתיבה הבוטה גורמת לקורא מן השורה לדחות את הספר.
