Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
להציל את דובי הקוטב
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 372
רומן חניכה מטלטל, חריג ונועז - שהוא גם כתב אישום חריף על החברה הישראלית - המציג נקודת מבט אחרת על השד העדתי ועל המחיר הכבד שמשלם מי שבוחר להשאירו בבקבוק. עולמו של אופק מתנפץ כאשר חבריו לכיתה מנדים אותו ולועגים לו בשל עדינותו, רגישותו ועורו הבהיר. הוריו עיוורים למתרחש, ואופק מוצא מפלט בעולמות הזוהר והפנטזיה, בעיקר בשיריה של הזמרת הלאומית ירדנה ארזי. על רקע אי־היציבות החברתית והפוליטית בשנות התשעים הסוערות — רצח רבין, התחזקות גוש הימין ובני עדות המזרח — מתגבש אצלו משבר זהות חמור, והוא מחליט להוציא אל הפועל תוכנית קיצונית שתוביל אותו במסלול מהיר אל נקודת האל־חזור. סיפורו מכמיר הלב, השוזר בין רגעי אומללות וטירוף לבין רגעי אינטימיות ואהבה אמיתית, בועט בכללי התקינות הפוליטית ובכללי השפה התקנית. בכנות ובאומץ מתאר המחבר מסע התבגרות כואב של נער, המוקרב על מזבח האטימות והגזענות של משפחתו וחבריו. משבר הזהות שלו משתקף במשבר הזהות של החברה הישראלית ומנסח אמירה חדשה ונוקבת על חיינו בארץ. דולב מור הוא עורך תוכניות טלוויזיה, בוגר בית־הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל־אביב.

אופק הוא ילד די רגיל. הוא הולך לבית הספר, שומע מוזיקה. הוא גר ברמת גן עם הוריו ואחיו הגדול אביתר. הוא חושב שהוא ילד רגיל, עד שהוא מתחיל לראות את ההבדלים בינן לבין בני כיתתו. לשאר הילדים יש גוון שונה, והם גם מדברים במילים שונות, ושומעים מוזיקה אחרת.
עם הזמן אופק הופך למנודה בקרב החברים לספסל הלימודים, ואפילו בבית נדמה שהוא כבר לא שייך. אחיו אביתר מוצלח ממנו בהרבה, אמא שלו כבר לא כל כך מתעניינת בו, אבא פשוט… מה הוא בשבילו בכלל?
הספר עוסק בתהליך ההידרדרות של אופק, מילדותו עד לבגרותו. הוא מלא במחשבות ותהיות, קולות חיצוניים ופנימיים, והרבה צורך באהבה ושייכות.

החלק הראשון של הספר היה מופלא. כתיבה משובחת, דמותו של אופק כילד כל כך תמימה ונאיבית, קל להיכנס אליו לראש ולהתחבר אליו. הרגשתי שאני מכירה כמו אופקים בחיים שלי, שבטח המחשבות והחוויות של אופק עברו גם עליהם.
גם עניין העדות עלה באופן מעולה. ריח שונה, מראה שונה, מנהגים שונים… יכולתי לראות את זה קורה.
היו כמה סצנות מאוד משעשעות וכמה נקודות בהן רציתי להיות האמא או האחות הגדולה של אופק ופשוט לחבק אותו.
ואז הגיע החצי השני של הספר, שלדעתי לא היה באותו הקו. לא ברמת הרעיון והאידיאל וגם לא ברמת הכתיבה. עם ההתבגרות של אופק הגיוני שהמחשבות שלו יהפכו יותר אינטנסיביות, אבל היה קשה לי עם השפה והתיאורים שלטעמי היו לעיתים גסים מידי.
הסוף היה כבד מידי עבורי. אני חושבת שהוא גם פגע ברעיון של השד העדתי, כי במקרה הזה זאת לא אשמתו של השד העדתי, אלא של שדים אחרים.

הספר בנוי היטב, כתוב מעולה. לא התחברתי לסוף אבל על טעם וריח אין מה להתווכח. אם אתם מוכנים לצאת למסע מטורף עם ילד שמרגיש שונה בנוף, לכו להציל את דובי הקוטב.

עדן עבודי

עדן, אמא לשלוש נסיכות תולעת ספרים בין הבישולים והכביסות. מלמדת את בנותיי שספרים הם מסע של חלומות, תקווה, מנגינה ואהבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן