ויולט היא שומרת בית קברות ציורי בצרפת, היא גרה בכניסה ומתחזקת את הקברים ואת בית הקברות עצמו. השכנים שלה "לא פוחדים מכלום, אין להם דאגות, הם לא מתאהבים, לא מבטיחים הבטחות, לא בוכים ולא עושים רעש. הםלא חנפנים, שאפתנים, מהמרים, אופטימיסטים, אמיצים, פחדנים ומאמינים. הם מתים. ההבדל בניהם הוא העץ של ארון הקבורה: אלון, אורן או מהגוני."
ויולט היא יתומה שאימה מתה בלידתה. כל חייה גדלה די לבדה וחיה לה מיום ליום. כשהיתה בת עשרה, התחזתה לבוגרת יותר, עבדה כברמנית וכך הכירה את בעלה שהיה מבוגר ממנה בהרבה שנים. הם התחתנו ובהמשך נולדה להם ילדה. היחסים בניהם היו מרוחקים, ויולט ידעה שהוא עם נשים אחרות אבל ביתה והקן הקטן שבנתה היו כל עולמה. לפני שהכירה אותו היתה יתומה בודדה בלי אף אחד בעולם.
ויולט ובעלה עבדו בתור מרימי שער, מפעילי מחסום ידני והם היו האחרונים שעוד תפעלו את זה. המקצוע הזה נעלם מן העולם והם הפכו להיות מחוסרי עבודה. כשויולט ראתה בעיתון את הצעת העבודה בתור שומרי בית הקברות העבודה קסמה לה בעיקר בשל התנאים. בעלה סרב בתחילה, אך לבסוף התרצה. לא עברו כמה חודשים ששניהם היו בתפקיד וקצת לאחר מכן בעלה נעלם כלא היה. ויולט נשארה לבדה לנהל את בית הקברות, אבן נגולה מעל ליבה שהפכה להיות אדון לעצמה.
ביום בהיר אחד, מופיע בביתה בחור שמבקש ממנה רשות להניח את אפרה של אימו על קברו של משהו שקבור בבית הקברות שלה, זו היתה בקשתה האחרונה. הבחור מנומס, מושך, מיסתורי ומסקרן וויולט רק מחכה לשמוע עוד על הסיפור ובעיקר להכיר את הבחור. בין השניים נרקמת מערכת יחסים מיוחדת וקרובה שמתחילה בהיסוס משהו וממשיכה אחרת…
הוא רצה להכיר אותה מקרוב והוא סיקרן אותה גם באישיותו וגם בסיפור שלו. הוא כל פעם סיפר לה רק קצת ושמר עוד לאחר כך, כך הוא שמר על היחסים שלהם על אש נמוכה אבל בוערת תמיד.
מה יהיה סוף הסיפור? מה יעלה בגורל הקשר עם ז'וליאן? מה יעלה בגורלה של ויולט? האם יהיו לזוג?
אני חייבת לומר שחוויית הקריאה היתה שונה ומיוחדת. לא מדובר על סיפור גדול או עלילה מרתקת אבל משהו ספר היה מזמין, מסקרן ונעים. הכתיבה היתה מצויינת, במינונים הנכונים, אהבתי שהפרקים נעים בזמן ומספרים את הסיפורים השונים ואהבתי את דמותה של ויולט שאחרי כל מה שעברה עדיין ידעה להסתפק במועט ולהיות מאושרת, היא ידעה לחבר בין המתים לחיים. היא הצליחה להמשיך הלאה. למרות שהיו פרקים "מתים" מבחינתי שלא מצאתי אותם מעניינים או שתורמים לעלילה, אהבתי את הספר ואני בהחלט ממליצה עליו. הספר הזה הוא ספר ממזר, הוא מתגנב לאט לאט ושובה את לב הקורא… לפחות את שלי!
