Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
להחליף את המים של הפרחים
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 456
להחליף את המים של הפרחים הוא ספר צובט לב ושובה לב, אשר שהה שבועות ארוכים ברשימות רבי המכר בצרפת, זכה לשבחי הביקורת ולאהדת הקוראים. ואלרי פרין, מהסופרות האהובות בצרפת, תסחוף בספרה גם את הקוראים בישראל. להחליף את המים של הפרחים מספר את סיפורן של שתי דמויות – ויולט, שומרת בבית קברות קטן בחבל בורגון שבצרפת, וז'וליאן, גבר צעיר המידפק על דלתה יום אחד, ובפיו בקשה יוצאת דופן: להניח את כד האפר של אמו האהובה על קברו של המאהב שלה, גבר שעל קיומו לא ידע עד למותה. ההחלטה לעזור לז'וליאן מטלטלת את חייה של ויולט. עד כה היא הצליחה לחיות בשלום עם הכפילוּת שחייה זימנו לה: בקדמת הבית – היא מטפחת באהבה את גינת הפרחים שלה. הדלת האחורית, של אותו בית ממש, מובילה למקום העבודה שלה, המקום שבו מניחים פרחים שכבר נקטפו. עכשיו יהיה עליה לחבר בין שני העולמות, החיים והמתים, אלה שהיו ואלה שעתידים אולי עוד לפרוח. להחליף את המים של הפרחים הוא ספר מענג שכולו שיר הלל לדברים הקטנים והפשוטים בחיים, שהם גם הדברים החשובים בהם. ויולט מגלה, יחד עם הקוראים המלווים אותה במסעה, שגם בכאב יש הבהוב של אושר, שגם בעצב יש התרגשות, שעדיין יש סיבה לקום בכל בוקר ולהריח את ריחם של הפרחים.

"להחליף את המים של הפרחים" מספר את סיפור חייה הלא פשוט של ויולט, כיום שומרת בית קברות קטן בבורגון שבצרפת.

אמה של ויולט מתה בלידתה ולכן היא מעבירה את מרבית ילדותה בבית יתומים ובמשפחות אומנה, וכל חייה הבוגרים היא למעשה דואגת לעצמה. בגיל 19 פגשה את פיליפ טוסן. הם התאהבו ויחסית מהר ויולט נכנסת להריון והם מתחתנים. פיליפ יפה התואר מבוגר ממנה והתאהב בה עד למעל הראש אך זה לא נמשך זמן רב. החיים לצידו היו קשים שכן למרות ששניהם עבדו כמרימי מחסום רכבת, ויולט היא זו שעבדה בפועל והם חיו ממשכורתה ולא מהכסף הרב שהוריו של בעלה העבירו לבנם. היא מעידה עליו כי מראהו המצודד גרם לנשים רבות להיכבש ברשתו והוא ניצל זאת, אך לויולט לא היה אכפת. היא לימדה את עצמה לקרוא ודאגה לעובר שבבטנה.

בהווה ויולט גרה בבקתה שבבית הקברות. פיליפ טוסן עזב אותה זה מכבר אחרי שטרגדיה נוראית פקדה את חייהם. יש לה חברים (עובדי בית הקברות) אך היא מבודדת יחסית. יום אחד מגיע לבית הקברות ז'וליאן שמבקש להניח כד עם אפרה של אמו על הקבר של המאהב שלה. סיפורו נוגע לליבה של ויולט וגם הוא עצמו מצליח להיכנס לליבה. אולם ויולט, שכבר יודעת מה זה להינטש, מתקשה להכניס אותו אל חייה למודי האכזבות.

עם הגעתו נחשפים חייה של ויולט במלואם ואיתם סודות רבים שעולים וצפים מעל פני השטח.

דעתי על הספר

ויולט היא כמו פרח שרק מחכה לרגע המתאים לפרוח ולהיפתח לעולם. היא רגישה ומיוחדת ולמרות הכאב הרב שעוטף אותה. יש הבדל בין ויולט של העבר – חתולת רחוב שמנסה לדאוג לעצמה – לזו של ההווה – אישה אהובה ומוערכת בקרב מכריה המעטים. היא חזקה, וכמו עוף החול, מנסה לקום לתחייה ולהתקדם.

תחילת הספר קצת הייתה לי משעממת ולא הבנתי במה הוא עוסק אבל ברגע שעברתי רבע ממנו נכבשתי ושמחתי שגם אני לא נטשתי את ויולט. כמו כן, קצת הפריעו לי הקפיצות בין הזמנים והדוברים אבל מהר מאוד התרגלתי לכך ואני חושבת שזה אף הכרחי לעלילה, מכיוון שהוא מוסיף לה עוד מימד של מתח קל. גם הכריכה היפייפה שכה מתאימה לתוכן, משכה אותי לקרוא בו.

אני מודה שבימים אלו של הסגר "להחליף את המים של הפרחים" הוא לא הספר הכי שמח ומעודד אבל הוא בהחלט מספק תובנות מעניינות לחיים ובעיניי זה לא פחות חשוב.

אהבתם? שתפו!

ביו רחל

תולעת ספרים ואמא לשתי בנות שמעבירה להם את אהבתה לקריאה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן