לב העניין
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2013
מספר עמודים: 367
במסיבת יום הולדת, הילדים צולים מרשמלו על להבה פתוחה, וצ'רלי בן השש נכווה בפניו ובידו. אמו, ואלרי, מבהילה אותו אל בית-החולים, ושם מטפל בו ד"ר ניק רוסו, פלסטיקאי מבריק וגבר יפה-תואר. בתקופת הטיפולים וההחלמה של צ'רלי נרקמת ידידות בין ואלרי לניק, המובילה ליחסים עמוקים יותר. טסה, אשתו המסורה של ניק ואם שני ילדיו, מבחינה בהתרופפות הקשר הזוגי ולא מרפה עד שהיא מביאה למשבר. מה ההבדל בין ואלרי לטסה? שתיהן נשים צעירות ויפות, משכילות, מודרניות, אמהות. ולמה ניק חדל לאהוב את טסה ומתאהב בוואלרי? אומנם רק השגרה, הירידה ברמת הטסטוסטרון והמחסור בתחושת ההרפתקה מחבלים באושיות הנישואים? האם האישה האמריקנית הצעירה, המתכחשת לרעיונות הפמיניסטיים ומוותרת על מקום עבודתה כדי לגדל ילדים בבית – כי זה עכשיו שוב "באופנה" – משלמת שלא מדעת מחיר יקר בירידת ערכה בעיני בעלה? ואלרי, עורכת דין מצליחה המגדלת את בנה לבדה, משלמת מחיר חברתי על בחירתה. טסה, שהעדיפה את הדפוס המשפחתי השמרני, גם היא משלמת מחיר. וניק, המתחבט בין השתיים – האם יש לו כלל דעה בעניין, או שהוא פועל על פי דחפים אבולוציוניים? פרקי הספר עוקבים לסירוגין אחר מה שקורה לטסה ולוואלרי. יום אחר יום, שעה אחר שעה. לנגד עינינו מערכת יחסים אחת מתערערת ומערכת אחרת קורמת עור וגידים. איזו מהן תנצח?

ואלרי אנדרסון בת השלושים היא עורכת דין  ואם חד הורית לצ'רלי בן השש.
ערב אחד יוצא צ'רלי לישון אצל חבר והבילוי מסתיים בבית החולים כאשר הבנים צולים מרשמלו על האש וצ'רלי ניכווה בידו ובפניו.
ואלרי החרדה ממהרת לבית החולים ושם היא פוגשת לראשונה את ד"ר ניק רוסו,  מנתח פלסטי שאמור לטפל בצ'רלי, המפגש ביניהם ישנה את חייהם לנצח.

יותר מכל היא תזכור את הגבר שמגיע לבדוק את צ'רלי באמצע הלילה, או כך נדמה לה לפחות, אחרי שהגרוע בפחדיה שכח. באיזו עדינות הוא מגלה את פניו של צ'רלי, חושף את העור השרוף מתחת לתחבושות.

ד"ר ניק רוסו נשוי לטסה שמאוהבת בו מהרגע הראשון בו נפגשו במקרה ברכבת.
טסה ויתרה על קריירה מצליחה כדי לגדל את שני ילדיה הקטנים באהבה ובמסירות והיא בטוחה שחייה מושלמים למרות שלאחרונה היא מרגישה שניק לא ממש רואה אותה (הוא לא שם לב לתספורת החדשה שלה, בקושי מתייחס לילדים וחוזר לעבודה באמצע חגיגות יום הנישואין שלהם)  וכשהיא משווה את חיי נישואיה לחייהם של אחיה דקס ואשתו ריצ'ל, היא מבינה שיש עוד הרבה מה לשפר.
טסה אוהבת את ניק ואת חייה אבל מידי פעם היא חשה שחסר לה גירוי אינטלקטואלי,  היא משתוקקת לברוח מחיי השיגרה שלה,  ומרגישה תחושת החמצה ואובדן מעצם היותה עקרת בית בלבד.
רוב הזמן היא מנסה להוכיח לעצמה ולאחרים שהכל בסדר במקום ללכת עד הסוף עם הרצונות והתשוקות שלה, חייה נעים במפגשים עם שאר האמהות ובהשוואות מי אמא יותר טובה.

האם אנו עושות זאת כדי לאמוד את חיינו ולוודא שאנחנו נמצאות בטווח הנורמלי?  או אולי אנחנו תחרותיות ונהנות ממגרעותיהן של אחרות כדי שנוכל לנצח, ולו רק כברירת מחדל?

לעומת טסה, ולארי מרגישה שכאם חד הורית היא לעולם לא תתאים לעקרות הבית המאכלסות את העיירה בבוסטון בה היא חיה.
חסרה לה ידידות אמת וכל המצב שנוצר סביב התאונה של צ'רלי גורם לה להתקרב לניק ולהרגיש משיכה פיסית ונפשית אליו למרות היותו נשוי.
השבועות בהן היא שוהה בבית החולים כדי שצ'רלי יעבור ניתוחים, גורמים לה להקשר לניק והיא לא יודעת מתי ואיך הגבולות בין רופא לאמו של חולה היטשטשו והפכו לרגש עמוק בין שניהם.
ולארי פתאום רוצה זוגיות, היא רוצה אבא לבן שלה אבל גם מבינה שהמחיר לאושר שלה יעלה לה בכך שתפרק משפחה אחרת.

היא בהחלט מבינה שהיא עלולה לסבול בסופו של דבר, גם צ'רלי. גם ניק ומשפחתו. כולם.

ואלרי וטסה, כל כך שונות ועם זאת, כל כך דומות, שתיהן אמהות טובות ונאמנות ואולי בזמן אחר ואם שתיהן לא היו מאוהבות באותו גבר, הן יכלו להיות חברות מאד טובות.
לאט לאט, אחרי שכל המסיכות נופלות מסתבר שבעצם לאף אחת אין באמת 'חיי נישואין מושלמים' וכל אחת משאר האמהות מתמודדת עם החבילה שלה.
האם ניק יעשה את הדבר הנכון ויחזור לאשתו וילדיו? ומהו בעצם הדבר הנכון? ומה תעשה טסה כאשר תגלה על דבר הרומן?

הספר 'לב העניין' הותיר אותי עם הרבה שאלות, כמו בשאר ספריה הנהדרים של הסופרת אמילי גיפין, שאלתי את עצמי: מה אני הייתי עושה במקום ניק, ולארי או טסה?
בדרך כלל, בספרים מהסוג הזה אני תמיד הולכת עם הצד הנבגד אבל כאן הרגשתי אמפתיה כלפי שתי הנשים ולא יכולתי לבחור צד, רציתי ששתיהן יהיו מאושרות.
כנראה שלפעמים דברים רעים קורים לאנשים טובים.
הפרקים מחולקים לפי הסיפור של טסה והסיפור של ואלרי, קשה שלא להזדהות עם כל אחת מהן.

ממליצה על הספר הנפלא הזה בחום וגם על שאר ספריה של אמילי גיפין.

קריאה נעימה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט