אלכסנדרה היא בת להורים סובייטיים. אימה עובדת בתיאטרון המקומי ואביה גאולוג. הם חיים במגורים שהמדינה סיפקה, הם עושים מה שהמדינה רוצה, מפחיד מאוד לסטות ימינה או שמאלה, חייבים להיות ממושמעים.
אימה לא דיברה על המשפחה שלה, על העבר שלה, היא תמיד התחמקה. אלכסנדרה בתור ילדה לא הבינה למה. הסיבה האמיתית היתה שפשוט היה לה קשה להתמודד עם מה שקרה בעבר. עובד שעבד יחד עם סבא שלה הלשין עליו ויום אחד באמצע בילוי במרחצאות, בלי הודעה מוקדמת, נעלמו כל הגברים במשפחה. לאן ומדוע לקחו אותם? לא ידעו, הם פשוט נעלמו.
אלכסנדרה התחילה להכיר מקרוב את התרבות והמדינה שבה היא חיה.
מי שסטה מהדרך נלקח לגולג ולא זכה לחזור.
כשהיא היתה בשנות העשרה שלה, בחור אחד חיזר אחריה בעקשנות ובמתינות יחד, הוא חיכה שתהיה בגירה ואז הידק את הקשר ובהמשך סיפר לה מי הוא היה. הוא היה מראשי המאפיה המקומיים ועבור אלכסנדרה זה היה מעט מאוחר מידי שכן היא היתה מאוהבת בו מעל לראש. הקשר בניהם התהדק, האהבה פרחה עד שלבסוף נפרדו, זה היה מסוכן מידי…
כריבאונד היא הכירה גבר אחר שאיתו התחתנה. ממש מיד לאחר הנישואין הם היו בסכנה, המשטר רדף אותם, הם עלו על המטוס הראשון לישראל ועשו עליה.
הקשיים היו רבים מנשוא, הקשר לא החזיק מעמד גם לאחר לידתה של אווה שכה חיכתה לה.
אלכסנדרה התמודדה עם קשיים רבים מנשוא, היא היתה בודדה בשלב מסויים, החיים איך לומר לא האירו לה פנים.
מעז יצא מתוק ואלכסנדרה יצאה לדרך חדשה. ממנקה בבתים וקופאית בסופר היא הגיעה עד לעיסוק ביהלומים באפריקה הרחוקה. לא עלה בדעתה לאן תתגלגל ומה תחווה בדרך.
לא להאמין כמה הרבה עברה אישה אחת מבלי שביקשה אבל מכל מכשול ידעה לקום ולצמוח. היא לא ויתרה וידעה להתרומם ולהצליח. סיפורה המדהים של אלכסנדרה ממשיך ומתפתל, לא להאמין שאת כל זה חוותה אישה אחת.
הספר נקרא בשטף, קורותיה של אלכסנדרה מרתקים, סיפור חיים לא פשוט. אהבתי את דמותה העגולה והחזקה, בדיוק כמו שאני אוהבת.
אם זה היה תלוי בי כמובן (וזה לא…) הייתי מקצרת ומהדקת את הספר מה שהיה מוסיף מתח ואחידות בעלילה מבחינתי.
סיפור חיים מרתק ומעורר השראה, אני נהנתי.
קריאה מהנה!
