Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
לבד בפריז ועוד סיפורים
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 246
נל בת ה-26 מעולם לא היתה בפריז. היא גם מעולם לא נסעה לסוף שבוע רומנטי. למען האמת, היא לא ממש בקטע של נסיעות לחו"ל. כאשר החבר שלה מבריז מסוף השבוע הרומנטי שלהם, היא מחליטה להוכיח לכולם, ובעיקר לעצמה, שהיא מסוגלת להיות עצמאית ונועזת. כשהיא לבד בפריז מגלה נל גרסה של עצמה שמעולם לא היה לה מושג על קיומה. במיומנות סיפורית חיננית מנווטת מויס את גיבוריה ואותנו בנפתולי החיים, מחנות בשמים אלגנטית אל פקק תנועה ומשם לחדר מהודר במלון חמישה כוכבים, ובתוך כך מצליחה להפוך רגעים שגרתיים לאירועים מרגשים הלופתים את הלב. לבד בפריז ועוד סיפורים הוא ספר מצחיק ומלא קסם אשר מביא לנו את ג'וג'ו מויס במיטבה.

"לבד בפריז" כשמו כן הוא. הוא מספר על נל, בחורה מאוד רציונלית ושקולה, שברגע ספונטני נדיר קונה לה ולחבר שלה פיט כרטיסים לסוף שבוע בפריז. אולם ברגע האחרון פיט, החבר שלה, מבריז מהנסיעה בתירוץ עלוב והיא מוצאת את עצמה לבד בעיר היפה והרומנטית ביותר בעולם.

תחילה היא מרגישה כמו נטע זר בעיר ומחליטה לסוב על עקבותיה ולחור הביתה בבושת פנים, אך אחרי שהיא עושה טבלת "בעד ונגד" אם להישאר היא משנה את דעתה. בערב הראשון שלה לבד היא אוכלת בביסטרו קטן ושם היא פוגשת בפביאן, צעיר בן גילה שחולם להיות סופר ושמתאושש מאהבה נכזבת. הם מתחברים ופביאן מראה לה צד יפה ורומנטי של העיר ושלה.

בנוסף, מכיל הספר עוד סיפורים קצרים במגוון נושאים.

דעתי על הספר:

אני אוהבת את כתיבתה של ג'וג'ו מויס וקראתי את כל ספריה. הנובלה המרכזית "לבד בפריז" היא חמודה מאוד ונהניתי לקרוא אותה. הנושא עניין אותי כן אני לא יודעת מה הייתי עושה לו הייתי נמצאת לבדי בעיר זרה בחו"ל (כנראה הולכת לאיבוד). מויס טיפלה בנושא בדרכה האופיינית וסיפקה סיפור קיטצ'י ורומנטי שיהיה כיף לראותו גם על המסך הגדול.

הדמויות שלה מאוד מובחנות ולא מרומזות. כלומר קל לאפיין אותן ולראות את השינוי שחל בהן גם אם הוא צפוי. הרי ברור שהבחורה הלחוצה תשתחרר בסוף. אין פה דרמה כבדה וזה בסדר מבחינתי. אפילו קצת הצטערתי שהסיפור לא היה ארוך יותר.

שאר הסיפורים בקובץ לא קשורים בכלל ובעיניי היו מיותרים. זה הרגיש כאילו היא מנסה למלא ספר וחבל. הסיפורים הקצרים קצרים מדי ולא ניתן להתעמק בהם מספיק, כמו למשל בסיפוריה הקצרים והמופתיים של אליס מונרו. הדמויות שם חד מימידיות והסיפורים שטחיים. בקלות אפשר היה להאריך את הנובלה "לבד בפריז" ולוותר על שאר הסיפורים. אבל, היי, זו ג'וג'ו מויס. גם אם היא תוציא ספר מתכונים אני אקרא אותו בשקיקה.

ביו רחל

תולעת ספרים ואמא לשתי בנות שמעבירה להם את אהבתה לקריאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן