Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
לא יכולתי לרשום את זה בתיק
תגיות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 51
במשך למעלה מעשרים שנה היתה אורית קלופשטוק עובדת סוציאלית למען משפחות במצוקה עמוקה, אוכלוסיות בסיכון רב תחומי בלשכת רווחה. השירים המטלטלים בספר הביכורים הבשל הזה משקפים את המשקע הרגשי הכואב שהותירו המפגשים ההם בנפשה של המטפלת, ומעניקים לקורא מפגש חי ומוחשי עם גלריית דמויות חבולה ומרתקת. יש חידוש נועז בהתעקשות להטיל אלומת אור על הפינות החשוכות והנשכחות הללו, שלעתים רחוקות זוכות לגילום פואטי. התכנים המקוריים ושוברי הלב, המתבטאים בשפה מקורית ובסגנון ייחודי – מאופק וחשוף גם יחד – מתגבשים לקובץ אנושי מאוד, רווי חמלה ומחאה. אורית קלופשטוק, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, לימודי טיפול משפחתי ועבודה סוציאלית. שירים רבים פרי עטה ראו אור בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים נבחרים.

אורית קלופשטוק הייתה עובדת סוציאלית יותר מ20 שנה, היא עבדה עם משפחות קשות יום, ועם משפחות קשות חיים- כאלו שלחיים לא היה רגע דל לחייך אליהן, כאלו שהיו במצוקה עמוקה. לרוב המשפחות לא הייתה רק מצוקה אחת. ואמנם למשפחות היה קשה, אבל גם לאורית היה קשה, היא סחבה על עצמה כל תיק של כל משפחה פשוט לכל מקום שהיא הלכה. את המילים שלה ואת החוויות היא הפכה לשירים, ואותם היא איגדה לספר שירים שמתאר את חוויותיה של עובדת סוציאלית, שסוחבת על גבה עולם ומולאו.

כשאורית פנתה אליי והציעה לי את הספר, בשנייה הראשונה באתי לסרב בצורה נעימה, אני הרי לא קוראת בכלל שירה, ומתקשה להבין אותה ואת משמעותה. אבל אז ראיתי את שם הספר ואת הכריכה, והם משכו אותי כל כך עד שהחלטתי להפוך את הספר לצד השני, אל התקציר. בתקציר מופיע שיר שפשוט חדר לי ללב, והחלטתי לתת צ'אנס לספר.

כשהגעתי לקרוא אותו, אמרתי לעצמי שאקרא שיר או שניים ביום, אבל שיר אחד הפך לשניים, ושניים הפכו לארבעה, ולפני ששמתי לב, הגיעה השעה 2:00 לפנות בוקר. כשהתחלתי לקרוא, עוד הבאתי סימניה שתהיה לי בהולד, עד לזמן שאצטרך אותה, אבל לא השתמשתי בה אפילו פעם אחת.

השירים כואבים, הם מביאים סיטואציות שכל עובדת סוציאלית נתקלת בהם. אותי הספר תפס בעיקר כי אני הולכת לעבוד עם נוער בסיכון, והיו שם סיטואציות שהרגשתי שכבר נתקלתי בהם או ששמעתי מחברות שלי על סיטואציות דומות. הספר בא להציף, לא רק את המצב הקשה בו אנשים חיים, אלא יותר מכך, את הקושי של העובדות הסוציאליות, את העבודה הקשה שהן עושות, ועל כל מה שהן חוות ומרגישות.

היו בספר שלושה שירים שפשוט נחרטו לי בלב, ולא יכולתי להתעלם מהם. זהו לא ספר שירה סטנדרטי, אין פה חרוזים עטופים בסרט, וגם לא מילים יפות, יש פה שירים שנדמו לי יותר כמו סיפורים, אבל אין פה בכלל שירים משמחים. ולמרות זאת, למרות כל הכאב, וכל המילים שנכנסו לי ללבב וקרעו אותה, למרות הכול הרגשתי שהספר הזה מביא איתו תקווה. הספר אולי מתאים לאוהבי שירה, אבל לא רק, הוא מתאים גם למי שאוהב לדעת יותר על החברה שבה הוא חי, אולי אפילו גם יש בו רצון לשנות. ואם אתם מצפים לספר ארוך, אז אל. זהו ספר שירה קצרצר, 37 שירים שנכתבו בדם.

שורה תחתונה: כשהבאתי לו עיפרון הוא שרטט עולם שלם, מחוץ לקוי העוני שלו!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    אורית

    תודה רבה על סקירה רגישה , רעות אסתר, תודה שראית את הכאב, וגם את התקווה ואפילו את הרצון לשנות. אני חושבת שאת בהחלט יודעת לקרא שירה…
    תודה ❤️ אורית קלופשטוק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן