אולי אם אפטר מכל הסודות ואוציא אותם לאור, לא ארגיש עוד כאילו אני טובעת.
מריט היא נערה בת 17 שחיה בטקסס עם משפחתה הלא מתפקדת ומתגוררת בבניין שהיה פעם כנסייה.
אביה הוא אתאיסט שהתחתן בפעם השניה עם ויקטוריה, האונקולוגית שטיפלה באמה בזמן שהיא חלתה בסרטן.
אחרי שהוריה התגרשו, אמה המשיכה להתגורר איתם בבית והיא חיה במרתף וסובלת מאגרופוביה.
אחותה התאומה אונור יוצאת רק עם בחורים שעומדים למות לאחר שלבה נשבר בעקבות מותו של אהבת חייה עקב מחלה קשה.
אונור ומריט אמנם תאומות זהות אבל לא יכלו להיות יותר שונות אחת מהשניה מבחינת האישיות שלהן.
אחיה יוטה לא אוהב שמשבשים לו את השגרה והוא שואף לשלמות באופן אובססיבי והילד הכי חמוד במשפחה זהו מובי בן הארבע שנולד מנישואיו השניים של אביה.
מריט ואחיה הבוגרים לא סובלים את ויקטוריה והבית מחולק לשני מחנות.
זה נורמלי לשנוא כל כך את בני המשפחה שלך? (עמ' 164)
כשמריט מרגישה שהחיים לא מחייכים אליה, היא רוכשת לעצמה גביע ומוסיפה אותו לאוסף הגביעים שמחכים לה בחדר שלה על המדף וכל אחד מהם מייצג אירוע גרוע משלו בחיים הרקובים שלה.
מריט שונה משני אחיה, היא בניגוד אליהם שונאת ללכת לבית הספר ואוהבת לחיות את החיים בספונטניות בעוד שאונור ויוטה הם תלמידים מצטיינים שחייהם העתידיים כבר מתוכננים לפרטי פרטים.
מריט מאד מופנמת אבל כשהיא מתחילה לצאת מהבועה שלה ולתקשר עם הסביבה היא מבינה שלכל אחד יש משפחה בעייתית משלו ובעצם מי קבע מה נורמאלי ומה לא?
חייה של מריט מסתבכים עוד יותר כאשר היא מוצאת את עצמה נמשכת לסגאן שבהמשך מתברר שהוא החבר של אחותה התאומה.
מריט מנסה להתעלם מסגאן אבל זה לא ממש מצליח לה, היא לא מרבה לדבר איתו וגם לא עם שאר בני המשפחה אבל היא היחידה ששומרת בתוכה את הסודות שמסתיר כל אחד מהם
וגם זאת שמחפה על כולם אבל עד מתי היא תוכל לאגור את כל זה בתוכה? ומה יקרה כשכל הסודות יצאו לאור וישברו את קשר השתיקה?
אני מאד אוהבת את סגנון הכתיבה של קולין הובר, היא תמיד מצליחה לרגש אותי ולהכנס לי ללב, הספר הזה קצת שונה מספריה הקודמים והוא פחות רומן רומנטי ויותר ספר על
סודות, שקרים ובגידות, על אהבת נעורים, דרמות ובלבול שחשים בני נוער ובעיקר על משפחות והמורכבות שלהן. הספר יכול להתאים לבני נוער וגם למבוגרים.
קריאה מהנה.
