Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
כשתגדלי תביני
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 310
כשתגדלי תביני הוא סיפורה של יאנינה, המתחיל בזיכרון הראשון שלה מיפו של שנות ה־50, עת הגיעה עם משפחתה ממחנה העקורים בגרמניה, לאחר נפל העפלה באקסודוס. סיפורה האישי מקפל בחובו את סיפורה של המדינה הצעירה. דרך הבנתה ועיבוד רגשותיה של יאנינה במהלך השנים, מתוודע הקורא למארג העדין המתפתח בתוך המשפחה, על יחסיה המאתגרים עם אחותה וחברתה הטובה, חבריה ואהבתה הגדולה. הסופרת ורד מוצ’ניק שיאון, בוגרת האוניברסיטה העברית במגמת ספרות ולשון, זכתה בשנת תשס”ג במקום ראשון בתחרות הסיפור הקצר “כתוב”, מטעם מפעל הפיס והמועצה להשכלה גבוהה. ורד פרסמה ספר שירים בשם “הרהורים”; ספר ילדים ובו שמונה סיפורים, “מה שסיפרה לי ורד”, שזכה להמלצה מטעם משרד החינוך; וספר לבני נוער, “הרפתקה באריאל”.

הספר מספר את סיפורה של יאנינה, ילדה קטנה וצעירה שרק מגיעה לארץ עם משפחתה ומשתכנים ביפו. הוריה והיא עלו לארץ באוניית המעפילים אקסודוס, הסיפור שלהם הוא בעצם סיפורה של המדינה, כמו שהמדינה נבנתה החל משנות החמישים, כך נבנתה דמותה של יאנינה. אביה היה נגר ואמה רוב הזמן היתה בבית. יאנינה מספרת על החיים שלהם כמשפחה, על השכנים, על החברחם ועל היחסים שלה ושל אחותה עם הוריהן. הן מתרגלות לאט לאט למסגרות, לחברים ולסביבה ואז בדיוק הם עוברים דירה.

במקום משכנם החדש יאנינה ומשפחתה מתאקלמים לחיים החדשים לאט לאט. גם היא וגם אחותה מתקשות בלימודים, בתחילה מתגעגעות למקום החדש, מנסות ליצור חברויות חדשות, עד שמחליטים להשאיר אותן כיתה בגלל קשיים בלימודים והן מתחננות שיעבירו אותן לבית ספר חדש. אכן, בית ספר חדש, דף חדש, יאנינה בעיקר מוצאת חברויות חדשות ואפילו מחזרים. זה לא מונע מהן להתגעגע לשכונה ביפו.

הספר מספר את סיפור ההתבגרות של יאנינה. אביה עבד רוב הזמן, אמה היתה בבית וחצי מהזמן שרויה בדכאון. האחיות היו לא פעם רעבות ולאימן לא היה כוח (נפשי ופיזי) להכין להם אוכל, היא היתה שולחת אותן לפלאפל השכונתי. במהלך השנים היו ליאנינה לא מעט חברויות ואפילו מחזרים. ליבה היה נתון לאחד שעבר לגור עם אביו מעבר לים, היא לא שכחה אותו. הוא ליווה אותה בכל השנים האלו ונשאר עמוק בליבה, אך זה לא מנע ממנה לקיים קשרים עם אחרים.

ליאנינה היה כשרון כתיבה ועם ההתבגרות שלה היא שאפה לגדול ולהצליח ולבנות משפחה שתגדל באופן שונה ממה שהיא גדלה. היא חלמה לאפשר לילדיה יותר, לתת להם יותר תשומת לב, לדאוג להם ולא להציק להם על שיחות הטלפון שיעשו :-).

ספר שהתחיל מפוזר והסתיים פחות. הוא מספר את סיפור ההתבגרות של יאנינה ועל הדרך את סיפורה של המדינה. עד האמצע היה לי מעט קשה לקרוא אותו ובהמשך השתפר מעט.

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן