כשאלוהים היה צעיר
כדתיה מרגע הווייתי, גדלתי על האמונה הרווחת כי לאלוקים אין דמות ולא גוף. די התלבטתי אם לקרוא את הספר שמא קורא הוא תיגר על האמונה שלנו. החלטתי לנסות ולקרוא כדי להעמיד את עצמי באתגר. מה גם שלסופרת יוכי ברנדס יש דרך חשיבה משלה לאורך השנים ולא פעם הופיעה בתוכניות טלוויזיה שונות אודות הנושא האמוני – דתי.
הספר מציג שבע דמויות מרכזיות בתנ"ך: חווה, קין, נח, אברהם, משה , אליהו ויונה. אלוקים המוצג בספר הינו עם דמות וגוף . היא מחברת לו תכונות אנוש. כאחד האדם שעובר תהליך התפתחותי בעקבות יחסיו עם הדמויות הללו. כל דמות גורמת לאלוקים לבנות סביבו מעין הבנייה התפתחותית.
ההאנשה של אלוקים מעוררת רגעי אושר, שמחה כאב , קושי.
התחלתי לקרוא מילה מילה בשתי הדמויות הראשונות. ניסיתי להתחבר מתוך ראייה אובייקטיבית אולם עצרתי. אמונתי גברה על יכולתי לנתח את הספר בצורה שקולה. על שאר הדמויות עברתי ברפרוף . ללא ספק הסופרת מגלה מחשבה יצירתית. ספר זה מהווה תוצר של חקר פרשנים רבים.
ברור לי כי יוכי ברנדס אוהבת תנ"ך והוא לה ספר הספרים נדבך חייה. יחד עם זאת, זו פעם ראשונה ואלי בגלל נקודת המוצא הכרוכה באמונה חזקה שלי, זו דרך חיי- שלא יכולתי לעמוד מנגד ולהמשיך.
כן, גם זו דרך של סקירה , חדשה לי אך הקב"ה מכוון אותי גם לכך.
