היינו ניגודים מושלמים בשביל לחולל את הסערה המושלמת.
גרייס האריס הכירה את פינלי ג'ימס במסיבה אצל הוריה בעיירה צ'סטר שבג'ורג'יה כשהיתה רק בת 15.
פינלי היה מבוגר ממנה בשנתיים ונחשב לאחד מבניה המובחרים של צ'סטר וגרייס היתה גאה שהוא בכלל התייחס אליה כאשר כל שאר בנות העיירה נשאו אליו עיניים מעריצות.
גרייס ופינלי התחתנו ועברו להתגורר באטלנטה, הם היו נשואים במשך 15 שנה וכמו כל זוג עברו עליות ומורדות ולא מעט משברים.
כאשר גרייס עברה שבע הפלות טבעיות, הדבר שבר את רוחה והיא נסגרה בתוך עצמה והרחיקה את פינלי ממנה.
פינלי בחר להתמודד עם המשבר בדרך שלו והוא החליט להיפרד מגרייס ומצא עבודה כמתמחה בבית החולים בצ'סטר.
לאחר פרידה ארוכה שבמהלכה גרייס קיוותה שפינלי יחזור אליה הם מכרו את ביתם באטלנטה וגרייס ארזה את עצמה ונסעה אף היא לצ'סטר לחופשת הקיץ כדי לבקר את בני משפחתה שאפילו לא ידעו על הפרידה.
צ'סטר היא עיירה קטנה בה כולם יודעים הכל על כולם ואנשים ניזונים משמועות, אביה של גרייס הוא כומר שמנהל את הכנסייה של העיירה והיא לב לבה של המקום.
כשגרייס נוחתת בעיירה עם הרכב המקרטע שלה, היא כמעט עושה תאונה, והבן אדם הראשון שהיא נתקלת בו הוא ג'קסון אמרי, הילד הרע והתפוח הרקוב של העיירה.
ג'קסון מנהל מוסך ומטפל באביו השיכור והוא שונא את העיירה וגם שנוא על כולם.
הוא גדל מגיל צעיר ללא אם לאחר שהיא נטשה אותו ואת אביו כשהיה בן עשר והחיים הפכו אותו לגבר פראי וקשוח.
גרייס יודעת מיהו ג'קסון והיא לא רוצה שום קשר אליו אבל לצערה הגורל רוצה אחרת ודווקא במשבר הכי גדול שלה, ג'קסון הוא היחיד שנמצא שם כדי לשמש כתף תומכת ובכל מקום אליו היא פונה, הוא נמצא שם ברקע.
ג'קסון אמנם מחוספס בקצוות אבל יש בו גם עדינות, אכפתיות והרבה צדדים שמפתיעים את גרייס.
ג'קסון וגרייס כל כך שונים זה מזו אבל עם זאת, שניהם נשמות אבודות ומנודות ומבלי להתכוון משהו ביניהם נפתח וחושף הרבה כאב שכל אחד מהם נושא בלבו.
ניתן גם להאזין לביקורת שמע על הספר
הפרקים כתובים מנקודת מבטה העדינה של גרייס ומנקודת מבטו הקשוחה והבוטה של ג'קסון.
אהבתי מאד את דמותה של גרייס, כמו השם שלה, הייתה בה אצילות, חסד ונועם, ג'קסון לעומתה היה פקעת עצבים ממורמרת והמשפט: ניגודים משלימים זה את זה היה מאד חזק בספר הזה.
הזדהיתי עם כל הטלטלות הרגשיות שעברה גרייס במשבר הנישואים שלה, דמותה הייתה מרגשת ונוגעת ללב ועל אף הקשיים, היא נלחמה כדי לראות תמיד את חצי הכוס המלאה ולמצוא בתוכה חמלה כלפי אחרים.
ג'קסון היה מרתיע בהתחלה אבל ככל שהעלילה התעמקה בילדות שלו, הוא עורר בי חמלה ועצב וגם היחס העדין שלו כלפי הכלב המזדקן שלו נגע ללבי.
גרייס וג'קסון יוצאים כל אחד בנפרד למסע לגילוי עצמי וכל אחד מהם מביא משהו טוב משלו לקשר המיוחד והחזק שלהם.
כנפי מלאכים זהו ספר מרגש על חברות אמת, אהבה וקבלת השונה, אומץ ותקווה, חטאים ועונשים, גאווה ודעות קדומות, שברון לב ואובדן, מחילה וגאולה והוא מסוג הספרים שחודרים עמוק ללב ונשארים שם...זה אחד הספרים הכי מיוחדים ומרגשים שקראתי לאחרונה.
קריאה מהנה.
