Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
כמו שהייתי אז
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 284
אחד מהזיכרונות הראשונים שלי הוא מגיל ארבע. אני ואבא הולכים יד ביד על מדרכות הקיבוץ. שאלתי אותו, יש אלוהים? כן, הוא ענה בפשטות. ואחרי שמתים, יש עולם הבא?  שוב, כן. אבא שלי, בבגדי עבודה כחולים, בפלדיום חומות ובידיים מסוקסות, קיבוצניק אהוב, לא נתן לי שבת, או כשרות, כיפור, או תפילה, אבל במילה אחת העניק לי אמונה. הספר "כמו שהייתי אז" הוא סיפור מסע רעיוני, נפשי ואמוני. בגיל עשרים החליטה גליה, קיבוצניקית שמאלנית ודעתנית, לחזור בתשובה. לאורך הספר חוזרת גליה אל רגעי מפתח בתהליך שעיצבו את תפיסת עולמה ואת דרכה. דרכם של החוזרים בתשובה אינה סלולה, ומלאה אתגרים ומהמורות. התמודדויות עם העולם הישן שאינו מצליח להבין, התמודדויות עם העולם החדש שאינו מקבל בברכה את החוזרים בתשובה. הספר נוגע בשאלות של זרות וקבלה, משמעות ואמונה.

ספר אוטוביוגרפי הכתוב בצורה של ריקוד. פעם עבר פעם הווה וחוזר חלילה. בין גליה חילונית קיבוצניקית בעבר, העונה לשם גל. לבין גליה, דתיה ברסלבית בהווה. על הציר הזה ובין לבין מתרחש סיפור חייה.

זהו מעין ספר זכרונות, כתוב ברובו בקטעים קצרים, לפעמים אפילו שירים, המספרים על המסע אותו עברה גליה, על המחשבות, הרגשות, החוויות, השינויים הקיצוניים, ההתמודדות עם החברה והסביבה, ההתמודדות עם עצמה.

מגיל צעיר גליה זוכרת את עצמה מדברת עם יישות כלשהי במרחב, שוטחת בקשות ומשתפת חוויות, כאשר התקרבה ליהדות החוויה הזו קיבלה שם על פי תורתו של רבי נחמן מברסלב – התבודדות. שעה של שיחה עם בורא עולם.

התכנים כתובים ברגישות, בכנות ובישירות. לא פעם גם נשמעת ביקורת כלפי החברה הישראלית, חילונים, חרדים ודתיים לאומיים, אך עם כל זאת גליה יודעת שהדור שלנו דור מבולבל. שרוצה מצד אחד לסגור ולהסתגר, ומצד שני לפתוח ולהיפתח , לנסות ולהתנסות בכל מה שאפשר.

בלטה בעיניי האהבה של גליה להוריה ואהבתם אליה למרות השינוי הקיצוני שעשתה. הם כיבדו והכילו והשתדלו מאוד למענה והיא שמרה על כבודם. גליה משתפת גם במחלת האלצהיימר שאמא שלה חולה בה וכמה גדול הקושי וגדולה ההתמודדות.

לגליה כללים משלה ודרך משלה לעבוד את השם ולהפיץ את האור שלה בעולם. שמחתי לקרוא שאחרי כל הבלבול והנסיונות למצוא את עצמה בקבוצות שונות של דתיים – חרדים, היא מצאה את שביל הזהב שלה עם מוזיקה לועזית, כבוד לכל אדם ואמונה תמימה.

ואולי אהבתי את זה כי ראיתי את עצמי קצת בתוכה, והרגשתי שהיא כתבה חלקים ממני. בלי תוויות, בלי הגדרות, תנו לי להיות מי שאני, מאמינה בדרכי.

 

האיור על הכריכה מקסים ומבטא את השינוי אותו עברה גליה. מכל השירים והלהקות שהוזכרו בספר אני נשארתי עם היהודים בשיר הזמן שלך.

 

והזמן שלך 

אם רק תתני לו הוא יברח 

והזמן שלך 

אם רק תגעי ישאר איתך 

 

קריאה מהנה.

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. לבנת

    גם אני קראתי את הספר
    והבנתי נמסר החיפוש
    שהדהד לי את חיפוש הדרך שלי
    הכתיבה הקולחת כקטעי זכרונות
    סחפה אותי לקריאה רציפה
    אך עם רצון לחזור לאפיזודות שונות מחייה ולחוש אותם שוב דרך הכתיבה הרהוטה כל כך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן