פיקסי היא בחורה צעירה שאוהבת לתקן דברים. החל מחפצים שלא מונחים במקומם ועד מצבים אישיים בלתי אפשריים. עד דבר שמאפיין אותה זה שהיא לעיתים מבטלת את עצמה ואת דעותיה בפני בני משפחתה, שהם בעצמם בעיתיים. היא עושה זאת מכיוון שחונכה על האמרה "משפחה קודמת לכל".
בבעלות משפחתה ישנה חנות כלבו אותה פיקסי מנהלת ביחד עם אימה. לעיתים גם אחיה ואחותה עוזרים. אחיה הבכור ג'ייק הוא יהיר ושאפתן. כל הזמן חי ברמת חיים שהיא מעל ליכולתו הכלכלית. אחותה האמצעית ניקול היא דוגמנית לשעבר, בחורה רוחנית ומעופפת שאוהבת לעשות יוגה בזמן שבעלה עובד באבו-דאבי וממתין לה שתבוא לבקר אותו. יום אחד אימה של פיקסי מקבלת אירוע לבבי ואחרי שהיא מחלימה היא יוצאת לחופשה ארוכה באירופה ומשאירה את החנות לניהולה של פיקסי ואחיה. מכאן מתחילה סאגת בלאגן גדולה. כשכל אח יש לו רעיונות הזויים לחנות ולפיקסי אין ברירה אלא להסכים כי היא לא יודעת כיצד לסרב להם. הדבר יוצר כאוס בחנות והפסדים.
במקביל פוגשת פיקסי ערב אחד את סבסטיאן (סב). בעודה יושבת בבית קפה ולבקשתו שמה עין על המחשב הנייד שלו. כשהתקרה במקום מתמוטטת היא מצליחה להציל את הלפטופ. סב ההמום ממה שקרה אומר לפיקסי שהוא חייב לה טובה ושהיא מוזמנת לגבות אותה מתי שתרצה. מכאן מתחיל ביניהם קשר הזוי ומפותל שלא ברור על מה הוא מבוסס – רגש כנה ואמיתי או תחושת מחויבות נטו?
דעתי על הספר:
זה לא הספר הראשון (וכנראה גם לא האחרון) של סופי קינסלה שאני קוראת. בד"כ אני מוצאת כי לרומנים שלה יש תבנית קבועה: בחורה ממוצעת פוגשת בחור עשיר בעת סיטואציה הזויה והיא מתאהבת בו וגורמת לו להבין שגם הוא מאוהב בה למרות כל ההבדלים ביניהם.
הפעם לתבנית הקבועה הוסיפה קינסלה את העלילה המשפחתית ואף הרחיבה אותה, וטוב שכך! בעיניי זה מציל את הספר. כי כמה אפשר לקרוא שוב אותו דבר? סיפור האהבה בין פיקסי וסב היה חמוד אבל לא הוסיף דבר לעלילה. הוא היה מעין רקע לסיפורה של פיקסי, עלילה משנית.
אהבתי את דמותה של פיקסי, יכולתי אף להזדהות איתה ושמחתי שקינסלה התמקדה בה כמה שיותר. שמחתי כל כך כשפיקסי עשתה שינוי ולמדה לשים את עצמה במקום הראשון. חוצמזה, אני תמיד אומרת שיש משהו קסום בספריה של קינסלה שאני לא מצליחה להסביר – למרות התבנית הקבועה, היא מצליחה לגרום לי לצחוק וליהנות מהעלילה ובגלל זה אני תמיד אקרא את ספריה.
