Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
כל מה שלא סיפרתי
תגיות:
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2016
מספר עמודים: 280
"לידיה מתה. אבל הם עדיין לא יודעים זאת. 1977, שלושה במאי, שש וחצי בבוקר, ואף אחד עדיין לא יודע כלום, מלבד העובדה הפשוטה הזאת: לידיה מאחרת לארוחת הבוקר." כך נפתח הרומן כל מה שלא סיפרתי, המגולל את סיפורה של משפחה אמריקנית-סינית המתגוררת באוהיו של שנות השבעים. לידיה היא בבת עיניהם של הוריה, מרילין וג'יימס לי, הנחושים שבתם תגשים את כל החלומות שלא עלה בידיהם להשיג. כשגופתה של לידיה נמצאת באגם המקומי, מופר האיזון העדין במשפחת לי, וכל הידוע והמוכר להם נעלם כלא היה. כל מה שלא סיפרתי הוא רומן ביכורים מרגש וחודר לב על מערכות יחסים, סודות וכמיהה. סלסט אינג משרטטת דיוקן משפחתי רגיש החושף את המכשולים העומדים בפני אימהות ובנות, אבות ובנים, גברים ונשותיהם, בדרכם להבין אלה את אלה. הרומן הגיע למקום הראשון ברשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס וזכה בשלל פרסים ותארים, ביניהם ספר השנה של אמזון לשנת 2014, פרס מדיצ'י והפרס לסיפורת אמריקנית-אסייתית. הוא תורגם ליותר מעשרים שפות, ובימים אלה מעובד לסרט קולנוע.

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה" כתב לב טולסטוי בספרו הידוע אנה קרנינה. זהו סיפור על משפחה שהייתה צריכה להיות מאושרת.
"לידיה מתה" כך נפתח הספר, שתי מילים מנוגדות כל כך לכריכה היפה והפסטורלית שלו, וכאן כבר הבנתי שלא מדובר בספר הקליל שציפיתי לו. התעלומה בספר סובבת כביכול סביב השאלה מה קרה ללידיה ואיך היא מצאה את מותה, אבל המוקד האמיתי בספר הוא כל מה שאיננו יודעים, כל מה שלא יודעים ההורים של לידיה על בתם, ועוד פחות מכך על ילדיהם האחרים.
השנה היא 1977 ולידיה לי היא הבת האמצעית לאבא ממוצא סיני ולאם לבנה. היא אחת משלושת הילדים המעורבים היחידים בבית הספר, השניים האחרים הם בעצם האחים שלה: ניית אחיה הבכור, החכם והמוכשר, והאנה אחותה הקטנה, המתוקה והרגישה. בארצות הברית הלא נאורה של שנות ה-70 להיות ילד ממוצא מעורב - לא הייתה נקודת הפתיחה הטובה ביותר שילד יכול לייחל לה.
האב ג'יימס, בן למהגרים סינים, הוא מרצה באוניברסיטה שגדל בתחושת בדידות וגזענות. אמה מרילין, שגדלה עם אם חד-הורית, רצתה להיות רופאה, אך נאלצה לוותר על חלומה עקב הריון לא מתוכנן. אמה של מרילין לא תמכה בנישואי בתה לג'יימס ולמעשה ניתקה עימם את הקשר אחרי החתונה.

לידיה היא הבת האהובה על הוריה, וכמו שקורה לא מעט, הם משליכים עליה את ציפיות חייהם הלא ממומשות. הספר מראה לנו כיצד משא של ציפיות יכול לגרום לאדם צעיר לקרוס תחתיו. אימא שלה דוחפת אותה ללימודי מדעים ולהצטיינות בלימודים, ואבא שלה דוחף אותה להיות חברותית ואהובה. לידיה עושה הכול כדי לרצות את שני הוריה: מעמידה פנים כאוהבת מדעים ומסתירה ציוני נכשל שקיבלה במבחנים, מעמידה פנים שהיא מדברת בטלפון או נפגשת עם חברות ומסתירה את העובדה שהיא בודדה ונטולת חברים. האור היחיד באפילה שהיא חיה בה הוא אחיה ניית, עמו יש לה קשר מיוחד.
המוות של לידיה מפר את האיזון העדין במשפחה. כך הבינו הוריה של לידיה, בדיעבד, מי היא הייתה, מה היו רצונותיה ופחדיה, ואת הקשר עם שני ילדיהם האחרים, קשר שלא היה קיים (על גבול ההזנחה), הם יוכלו לשקם ולבנות מחדש מן היסוד. וזהו למעשה המסר העיקרי של הספר: לא צריך להמתין לטרגדיה בכדי להודות בטעות, לבקש סליחה ולשקם את היחסים עם האהובים עלינו.

הדמויות בספר:
ג'יימס – אב המשפחה, מרצה באוניברסיטה בעיירה קטנה באוהיו, בנושא האינדיאנים. בן למהגרים סיניים שחי את הזרות, מרגיש אותה ולא מתמודד אתה. את כל רצונו להשתלבות בחברה האמריקנית הוא משליך על בתו, לידיה, בבת-עינו.
מרילין - אמריקנית בת להורים לבנים, גדלה עם אמה וללא אב שנטש אותם בילדותה. מרילין למדה רפואה אך הפסיקה את הלימודים כשגילתה שהיא בהריון, ובמשך כל השנים סוחבת הרגשה של בזבוז. את ציפיותיה מעצמה היא משליכה על בתה. היא דואגת שלידיה תחייה את חלומה, כדי שתמשיך ללימודי רפואה ושתצטיין בכל מה שהיא עושה.
ניית – הבן הבכור של ג'יימס ומרילין ואחיה הגדול של לידיה. תלמיד מצטיין שמתכנן לעזוב את הבית ולנסוע ללמוד באוניברסיטת הרווארד היוקרתית אליה התקבל.
לידיה – הבת האמצעית ובבת עיניהם של הוריה, שמקדישים אליה את כל זמנם ומתעלמים מאחיה. לידיה מצאה את מותה בדרך שאיננו יודעים שתתגלה בסוף הסיפור.
האנה – האחות הקטנה של ניית ולידיה. אוהבת להקשיב ולהתבונן. מבלה את רוב זמנה במחבוא הקבוע שלה תחת השולחן ומאזינה לשיחות במשפחה. ילדה מתוקה ורגישה שרואה, יודעת, שומעת ושמה לב לכל פרט.
ג'ק – בן השכנים שגדל עם אם חד הורית. לומד עם לידיה וניית בבית הספר. ילד אהוב ומקובל שיוצא עם רוב הבנות בבית הספר. הופך לידיד של לידיה, אף על פי שניית והוא ביחסים עכורים וניית אינו מסתיר את סלידתו מג'ק. גם לג'ק יש סוד.

פסק הדין:
זהו ספר הביכורים של סלסט אינג שכותבת ברגישות ובכישרון רב. אם זהו ספר הביכורים שלה – אז יש לנו למה לצפות. אי אפשר לומר שנהניתי מהספר, בכל זאת מדובר בטרגדיה של ילדה אחת ומשפחה אחת, ובסופו של דבר, זהו ספר על כישלון הורי. הספר גרם לי לחשוב מאז שקראתי אותו, מה אני מחמיצה או יכולה להחמיץ עם ילדתי. אז המילה הנאה אינה מתאימה כאן אבל מאד אהבתי את הספר. לא להחמיץ!

 

אהבתם? שתפו!

נועה הולצר

אמא של זואי הפעוטה. בודקת תוכנה ביום ותולעת ספרים בלילה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט