Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
כלום לא נשכח
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2016
מספר עמודים: 316
"כלום לא נשכח" הוא מותחן פסיכולוגי מסחרר ואינטליגנטי, שמפליא לתעתע בקורא עד הסוף המטלטל והמפתיע". תקיפה אכזרית מפרה את השלווה בעיירה האמידה פיירוויו. ג‘ני קרמר, נערה יפה בת חמש-עשרה, מתגלה בשולי היער חבולה ומטושטשת לאחר שהותקפה בברוטליות. בבית-החולים מקבלת ג'ני טיפול תרופתי שנוי במחלוקת, שמוחק ממוחה את הזיכרונות מאותו לילה. אבל במשך החודשים הבאים, בעוד הפצעים בגופה מתאחים, מתברר שלאובדן הזיכרון יש מחיר: תחושות נטולות הסבר רודפות את ג'ני, עד שהיא אינה יכולה לחיות איתן עוד. ד"ר אלן פורסטר, פסיכיאטר מומחה לטראומה, מקבל את ג'ני לטיפול. הוא מאמין שכדי לאחות את הפצעים בנפשה, על ג'ני לזכור מה קרה באותו לילה. אך גם לשחזור הזיכרון יש מחיר: אביה של ג'ני שוקע בחיפוש אובססיבי אחר התוקף המפלצתי. אמה מנסה נואשות לגונן על סודותיה שלה ולהיאחז בחזותה המושלמת. וד"ר פורסטר מגלה כי כאשר מתחיל להיפרם מרקמו העדין של הזיכרון, אין לדעת לאן יוליכו החוטים. עתה עליו להחליט מה יהיה מוכן לעשות וכמה רחוק יעז ללכת, לפני שהחוטים ייכרכו גם סביבו.  

ג'ני קרמר היא נערה בת 15 שמתגוררת בעיר קטנה בשם פיירוויו.
ערב אחד היא יוצאת עם חברים למסיבה, שם היא אמורה לפגוש את דאג, הבחור שבו היא מאוהבת.
במהלך המסיבה דאג מחליט לפרוש עם מישהי אחרת וג'ני משתכרת ובורחת בוכייה ליער הסמוך, מישהו תוקף אותה שם ומבצע בה אונס אכזרי.
היא כבר לא תחזור להיות אותה נערה תמימה, מלאת שמחת חיים כפי שהיתה קודם,  חייה עומדים להשתנות אחרי אותו מקרה נוראי.

הילדה המושלמת הזאת, גופה חולל וטומא. תומתה נגזלה ממנה, רוחה נשברה.

ההורים ההמומים של ג'ני מקבלים מהרופאים שלה הצעה לטפל בה בעזרת תרופה מהפכנית שתשכיח ממנה את הטראומה שעברה, כאילו כלום לא קרה.
ג'ני אכן חזרה לשיגרה, היא השלימה את הלימודים שהחסירה בזמן שהייתה באשפוז בבית החולים, הוריה שכרו בית קיט באי בלוק והעבירו שם את הקיץ בנעימים, על פניו הכל חזר לקדמותו.
ג'ני לא קיבלה ייעוץ ולא עברה טיפול נפשי מעבר לבדיקות שגרתיות כי בעצם מה הטעם לדבר על האונס לאחר שעבדו כל כך קשה לשכוח אותו?
במוחה של ג'ני לא נותר שום זכרון מהאונס אבל האימה המשיכה לקנן בגופה, היא הרגישה מרוסקת מבפנים.

​ למרות הניסיונות לטאטא הכל מתחת לשטיח,  נדמה שמפלצת מזן אחר לחלוטין חדרה לגופה ולנפשה של ג'ני, גזלה ממנה את כל מה שטוב והותירה רק חרדה מכרסמת שהלכה והתעצמה.

טום, אביה של ג'ני, רוצה נקמה ודורש צדק על מה שהיא עברה והוא מתחרט על כך שאילצו אותה לשכוח את המקרה ואילו אמה השתלטנית, שרלוט, לא מביטה לאחור ושמחה ש'הבית נבנה מחדש' ובזה נגמר הסיפור.
בסופו של דבר, אי אפשר לרפא טראומה באמצעות גלולה.
ג'ני הרגישה שהיא מתה מבפנים וניסתה להתאבד, כאן נכנס לתמונה הפסיכיאטר שילווה אותה, ד"ר אלן פורסטר והוא זה שמתאר בעצם את כל העלילה מנקודת מבטו ומהמידע שקיבל מג'ני ובני משפחתה.
ד"ר פוסטר מתחיל לחקור את הוריה של ג'ני, שואל שאלות על ילדותם, על דברים שעברו, הוא חושד ששרלוט מסתירה סוד אפל מעברה, הוא לא בטוח שהיא באמת אוהבת את טום ובכלל מה הסיבה שגבר נורמטיבי יסכים לחיות ולאהוב אישה כזאת שתלטנית שלא נותנת לו להתבטא? ככל שהוא מעמיק בשאלות, התמונה הולכת ומתבהרת.

אנחנו אוהבים אנשים בגלל מי שהם והתחושות שהם מעוררים בנו. בדרך כלל אנחנו סובלים את מגרעותיהם ואף שומרים אותן לעצמנו. אבל ברגע שאנחנו רואים בעיניהם השתקפות שונה של עצמנו מזו שהיינו רוצים לראות,  מזו שאנחנו צריכים לראות כדי להרגיש טוב,  נשבר חוט השדרה של אהבתנו.

ג'ני וד"ר פוסטר עובדים יחד על תהליך שחזור הזיכרון שלה מאותו הלילה של האונס כדי לנסות למצוא את האנס ובמקביל ד"ר פוסטר מקבל דיווחים מהמשטרה על חשודים שיכולים להתאים לפרופיל של האנס.
השחזור נעשה בעיקר דרך ריחות ומוזיקה שאולי יזכירו לג'ני את אותו לילה מכיוון שקשה לשחזר משהו שכבר נמחק מהזיכרון וצריך לוודא שהזיכרונות הם לא שקריים.
ד"ר פוסטר צריך עכשיו לעמוד בפני משימה כמעט בלתי אפשרית: לטפל במשפחה מפורקת עם אב שמחפש נקמה בכל מחיר, אם שמסתירה סודות וחייבת לשמור על חזות מושלמת כלפי חוץ ונערה אחת שלא מצליחה לזכור כלום מהטראומה שעברה.
והדבר הנורא מכל: שהוא כנראה יודע מי האנס ואם ישתמש במידע הזה, הוא עלול לפגוע באנשים היקרים לו ביותר.

אם לא נוכל להגן על ילדינו,  אין טעם לחיינו.

הספר הזכיר לי מאד את הסרט: 'שמש נצחית בראש צלול', הרצון החזק לשכוח משהו או מישהו לא מספיק אפקטיבי כאשר מדובר בבני אדם עם רגשות.
'כלום לא נשכח' היה ספר מאד חזק ומטלטל מבחינתי, הוא גרם לי להרבה מחשבות על עצמי כאמא והוא מותיר בלבנו כקוראים תהיות: עד כמה באמת אנחנו מכירים את הילדים שלנו?

האם כשאנחנו מנסים לחפות על מעשיהם האיומים של הקרובים לנו, לא דומה הדבר למתן זריקה להשכחת הזיכרון למישהו שעבר טראומה? הרצון ל 'קצר את התהליך' מוביל לדברים הרבה יותר גרועים שחוזרים אלינו כמו בומרנג בהמשך.

ממליצה בחום על הספר 'כלום לא נשכח' ,הוא היה מלא בתובנות על החיים.
הספר נתן לי תחושה כאילו עברתי בעצמי טיפול פסיכולוגי דרך קריאתו.

קריאה מהנה

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט