הסיפור מסופר דרך עיניהן של 3 דמויות עיקריות. מרתה לורן פרקש, אישה מבוגרת עם עברית משובשת וניחוח של פעם. רחלי הלמן, ישראלית מצויה, משווקת מוצרים בטלפון, וקובי דנון, קצב בחברת עולם הבשר.
הספר מתחיל מהסוף. כל מה שנכתב זה בעצם איך הגענו לנקודה הזו.
לקח לי הרבה זמן יחסית לקרוא את הספר הזה. אבל לא יכולתי להפסיק. לאורך כל הקריאה היה דבוק לי חיוך לפנים. הרגשתי חיבור להוויה הישראלית ולדמויות שהן פסיפס אינושי של החברה בארץ.
חיפאים ירגישו חיבור מיידי. (גרתי בעברי בחיפה)
ומי שהיה בר דעת בשנות התשעים גם יחוש חיבור לספר.
הספר מורכב ממונולגים של הדמויות על מה שקרה איתן בעבר ומה שקורה איתן בהווה.
רחלי, רווקה בסביבות גיל הארבעים, מוכרנית מוכשרת דרך הטלפון, עובדת כבר הרבה שנים בחברת "עסקה מצויינת", מגיעה בטעות למרתה, זקנה, בודדה שזקוקה נואשות לחברה ואוזן קשבת, אשר מוכנה לקנות מה שרחלי תציע לה, בתנאי שתביא לה את זה אישית ותבלה זמן בחברתה.
רחלי במונולוגים משלה מספרת לנו על המחשבות שלה, הנאמנות שלה לעבודה והחלומות שלה.
מרתה, אישה מבוגרת, בודדה, מספרת לרחלי בעברית משובשת על חייה והקורות אותה מאז הכירה את האיש שלה. היא מספרת על מה שעבר עליה לאורך חייה ובמהלך היום יום. היא ממתיקה את השהות אצלה בתוספת ריבות תוצרת בית.
רחלי ומרתה ניזונות זו מזו. רחלי מוכרת למרתה כל מיני פריטים חסרי שימוש שמגיעים מסין ומרתה מרוויחה חברה, אוזן קשבת ומישהו שמכיר בקיומה.
קובי, קצב במחלקת הבשר, גרוש טרי, שלא מפסיק לחשוב על גרושתו ולהתגעגע אליה, נקרה בדרכה של רחלי במהלך נסיעה באוטובוס, ומפה מתפתח ביניהם קשר רומנטי עם סיטואציות משעשעות ועוקצניות.
הספר מלא בקריצות למנהגים יהודיים וציטוטים תנכיים. משחקי לשון, שנינויות ורמיזות לכל מיני סיטואציות בהווי הישראלי.
לצערי באיזשהו שלב העלילה התארכה מידיי, שיבושי הלשון של מרתה היו יותר מידיי וגרמו לי לקרוא שוב את הטקסט כדי להבין, הרמיזות וההתחכמויות של רחלי היו יותר מידיי כך שחלק ניכר מהטקסט השנון אבד.
ובכל זאת, זה ספר נחמד לישראלי בכלל ולחיפאי בפרט.