Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
ככל שיתיר הזמן
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 320
חיוג שגוי אחד מציב את רחלי - מוכרנית בכירה, רווקה וכבר לא כל כך צעירה, המאוהבת בבוס שלה רודף הנשים שלא מחזיר לה אהבה - בדרכה של מרתה, קשישה מלאת חיים וחשוכת ילדים, שבעלה מאושפז כבר שנים בבית חולים פסיכיאטרי. השתיים מייסדות ידידות על בסיס תועלתני למהדרין — רחלי תגיע לביתה של מרתה עם פריטים מובחרים ממגוון המוצרים המיותרים תוצרת סין, שמשווקת החברה שהיא עובדת בה, “עסקה מצוינת”, ומרתה תקבל את פניה עם ריבה מתוקה תוצרת בית ושפע סיפורים מרים על חייה שבעי התלאות, עד שישֹבּעו השתיים זו בחברתה של זו. את הזוגיות האידילית הזו מפר קובי הקצב, גרוש קלאוסטרופובי שבור לב, הנכנס אל חייה של רחלי הבודדה וטורף את כל הקלפים. אך לא רק מערכות היחסים הללו נוגעות ונגועות בעת ובעונה אחת - גם העיר שהן מתרחשות בה נעה בין יופי לכיעור. זוהי חיפה של מטרוניתות כבודות ומטרוניות מפויחת, של תפארת עבר וזיהום ההווה, שמעליה מרחף ענן אמוניה. עיר שחזירי בר נוברים בחוצותיה אחר מזון, ושגם ענייני חזירות אנושית אינם זרים לה. את כל אלה מתארת אריאלה גולדמינץ בדיוק עילאי ובאוזן כרויה לשפה שמעוררת את דמויותיה לחיים. חיים אלו אולי נטולי הוד והדר, אך הם מפעמים בכוח ובאמת. העברית שתופרת גולדמינץ, לפי הזמנה, לגיבוריה, מתקיימת במרחב שבו חפצים ואנשים מתערבבים אלה באלה, שבו פס דק של אירוניה מעטר את הלשון, ושבו מה שצורכים ומה שצריכים קרוב מתמיד. ככל שיתיר הזמן הוא הרומן השני של אריאלה גולדמינץ. קדם לו הספר מרוץ שליחים שזכה לשבחי הביקורת ולאהבת הקוראים. "... אחד מספרי הפרוזה העבריים היפים ביותר שיצאו בשנים האחרונות. יש בו מיזוג עדין ומדויק של הומור וחמלה, של לגלוג עם אמפטיה, ויש בו כתיבה לא וולגארית על וולגאריות וכתיבה על קיטש שהיא מרוחקת לגמרי מקיטש." עמוס עוז על "מרוץ שליחים" אריאלה גולדמינץ מתגוררת בכרמל, בחיפה. נשואה ואם לבן. בוגרת החוגים לספרות אנגלית ולתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני בחוג לספרות עברית והשוואתית בתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. "ככל שיתיר הזמן" הוא ספרה השני. קדם לו "מרוץ שליחים" שזכה בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם ובמענק מטעם קרן גולדברג.

הסיפור מסופר דרך עיניהן של 3 דמויות עיקריות. מרתה לורן פרקש, אישה מבוגרת עם עברית משובשת וניחוח של פעם. רחלי הלמן, ישראלית מצויה, משווקת מוצרים בטלפון,  וקובי דנון, קצב בחברת עולם הבשר.

הספר מתחיל מהסוף. כל מה שנכתב זה בעצם איך הגענו לנקודה הזו.

לקח לי הרבה זמן יחסית לקרוא את הספר הזה.  אבל לא יכולתי להפסיק. לאורך כל הקריאה היה דבוק לי חיוך לפנים. הרגשתי חיבור להוויה הישראלית ולדמויות שהן פסיפס אינושי של החברה בארץ.

חיפאים ירגישו חיבור מיידי. (גרתי בעברי בחיפה)

ומי שהיה בר דעת בשנות התשעים גם יחוש חיבור לספר.

הספר מורכב ממונולגים של הדמויות על מה שקרה איתן בעבר ומה שקורה איתן בהווה.

רחלי, רווקה בסביבות גיל הארבעים, מוכרנית מוכשרת דרך הטלפון, עובדת  כבר הרבה שנים בחברת "עסקה מצויינת", מגיעה בטעות למרתה, זקנה, בודדה שזקוקה נואשות לחברה ואוזן קשבת, אשר מוכנה לקנות מה שרחלי תציע לה, בתנאי שתביא לה את זה אישית ותבלה זמן בחברתה.

רחלי במונולוגים משלה מספרת לנו על המחשבות שלה, הנאמנות שלה לעבודה והחלומות שלה.

מרתה, אישה מבוגרת, בודדה, מספרת לרחלי בעברית משובשת על חייה והקורות אותה מאז הכירה את האיש שלה. היא מספרת על מה שעבר עליה לאורך חייה ובמהלך היום יום. היא ממתיקה את השהות אצלה בתוספת ריבות תוצרת בית.

רחלי ומרתה ניזונות זו מזו. רחלי מוכרת למרתה כל מיני פריטים חסרי שימוש שמגיעים מסין ומרתה מרוויחה חברה, אוזן קשבת ומישהו שמכיר בקיומה.

קובי, קצב במחלקת הבשר, גרוש טרי, שלא מפסיק לחשוב על גרושתו ולהתגעגע אליה, נקרה בדרכה של רחלי במהלך נסיעה באוטובוס, ומפה מתפתח ביניהם קשר רומנטי עם סיטואציות משעשעות ועוקצניות.

הספר מלא בקריצות למנהגים יהודיים וציטוטים תנכיים. משחקי לשון, שנינויות ורמיזות לכל מיני סיטואציות בהווי הישראלי.

לצערי באיזשהו שלב העלילה התארכה מידיי, שיבושי הלשון של מרתה היו יותר מידיי וגרמו לי לקרוא שוב את הטקסט כדי להבין, הרמיזות וההתחכמויות של רחלי היו יותר מידיי כך שחלק ניכר מהטקסט השנון אבד.

ובכל זאת, זה ספר נחמד לישראלי בכלל ולחיפאי בפרט.

 

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן