כיבוי אורות
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 180
 אריק בן חורין הוא דור שלישי לניסוי בבני אדם המכונה "לינה משותפת" ואשר נועד ליצור אדם חדש, מנותק מהורים ומרגשות. זמן רב לאחר פירוק החומה והמגדל מתחיל הניסוי לקצור את פירותיו. הוא שורד את המהפכים בשגרת קיבוץ מעלה הגרדום (שם בדוי), לרבות   המעבר מבית הילדים לבית ההורים והמעבר מאחווה ושוויון להפרטה, לכדי מציאות שבה אריק הופך למבוגר האחראי. הוא חופר עמוק לתוך פצעי הילדות שלו ושל בני דורו, תחת הממסד שההדחקה היא הכוח העיקרי המזין את עצם קיומו, בארכיון הקיבוץ ולתוך ראשיהם של יושבי ראש וחברי ועדות שעיקר תפקידם לדאוג, בכל מחיר ממש, שהקיבוץ ימשיך להתקיים. את השתיקה העבשה וארוכת השנים הוא בוחר לשבור בטקס חג השבועות. זהו ספרו הראשון של מור אופק, יליד קיבוץ מעוז חיים (1974). כוחה של יצירה זו אינו בהתנגחות נוספת במוסד הקיבוצי החבוט ממילא, אלא בכך שהיא מהווה מארג פסיכולוגי המקשר בין טראומת ילדות מודחקת ונתק רגשי, הנרקמים לכדי סיפור חזק ומרתק שדמויותיו מוחשיות, עמוקות ומורכבות. כתיבתו היא שילוב וירטואוזי של ציניות וכאב, של הומור ומועקה בלתי נסבלת.   כיבוי אורות הוא ספר הביכורים של מור אופק.

אריק בן חורין הוא איש שיווק ומכירות הנשוי מיזה חמש שנים לשירלי ואב לנעמי הקטנה.

כאשר החיים בתל אביב מהירים מידי בשבילם הם מחליטים לארוז את כל המיטלטלים ולחזור לבית ילדותם בקיבוץ מעלה הגרדום.
אריק מתחיל לעבוד במפעל הייצור של הקיבוץ כחותך גיליונות מפלסטיק וחולם לחזור לעבוד במכירות או שיווק.
אריק ומשפחתו עוברים לקיבוץ בתקופה שנויה במחלוקת בה הקיבוץ מחולק לשניים: אלה שתומכים בהפרטה ואלה שמתנגדים לה.
מבחינתו של אריק זה לא משנה אם יהיה שינוי או לא,  הוא גם ככה חבר שחזר הביתה אחרי שעזב וכל זכויותיו נלקחו ממנו.

הקיבוץ מפולג גם ככה סביב השינוי, שהולך ומקבל צורה של עמוד תלייה: המנהלים ומקורביהם נגד אלו הנאחזים בקרנות המזבח של השוויון. העולם כבר סגר מילניום, ובמעלה הגרדום סופרים קולות.  כל חצי שנה הצבעה. (עמ' 24)

החזרה לקיבוץ מטלטלת את נפשו של אריק,  לפתע חוזרים וצפים כל הדברים שהצליח להדחיק מילדותו לגבי הלינה המשותפת שלו עם שאר ילדי הקיבוץ בבית הילדים.
עכשיו,  שהוא בעצמו אב לילדה, הוא לא יודע איך מתנהגים כשהבת שלו קוראת לו בלילה.
אריק רוצה שקט בחיים שלו, להשתיק את השדים מהעבר שמערערים את נפשו ולא נותנים לו מנוח.
לצד הזיכרונות היפים על כדורגל וחברות אמיצה יש גם זיכרונות קשים על טרגדיה שאריק מאשים את עצמו בה וניכור מצד הוריו שאפילו המילה 'אמא' ו'אבא' נחשבת לזרה מבחינתם.
אריק חוזר כביכול לשקט ולשלווה שהקיבוץ מציע אבל מתחת לפני השטח הכל גועש ורועש.
שקרים, בגידות ושתיקות רועמות בינו לבין אשתו שירלי, כל אלה הם מנת חלקו.
הילדות הקשה שעבר הופכת אותו למבוגר קר, מנוכר ומנותק רגשית שלא ממש אכפת לו מה קורה סביבו מלבד לצפות בזמן בשידורי אליפות הטניס בטלוויזיה.
אריק אף פעם לא מחייך, גם לא מזיל דמעה, לא מסוגל לאהוב או לחבק.המפעל של הקיבוץ על סף סגירה ומבחינתו זה היינו הך,  גם ככה אין לו אחוזים על המכירה.
כשכל הסודות שהקיבוץ ניסה להסתיר בעמל רב מתגלים, אריק מתעורר למציאות אחרת והוא מוכן לשבור את כל הכלים ולצאת למלחמה של בן אדם אחד נגד המערכת שגידלה אותו.

הספר 'כיבוי אורות' כתוב בשפה קולחת, שנונה ובהרבה הומור ציני.
דמותו הכואבת והחבוטה של אריק נגעה לליבי על אף שלא הזדהיתי עם התנהגותו הפוגענית כלפי אשתו אבל ניתן היה להבין מהיכן הכל נובע.  ספר מלא ברגש ועצבות שלא ישאיר אתכם אדישים.

קריאה מהנה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט