Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
כוסברה ודבוקה
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 213
התפנקו בקערת פירות עתירי שמש ואור - הרומן החדש של יעל קניג! העלילה מתרחשת בתוככי צבעיה וניחוחותיה של תוניסיה בתחילת המאה העשרים. ברומן המרתק הזה, נשזר סיפורה של שרה, צעירה דעתנית, בזה של סימון, רב משכיל, "מחולל פלאים", הזוכה לכבוד ולהערצה מצד שלוש הקהילות בעיר: יהודים, מוסלמים ונוצרים. שרה שוחרת דעת ומבקשת להקים בית ספר לבנות. סימון תומך בה. שרה וסימון מוקפים בשלל דמויות המתוארות להפליא: "דְגָּאזָה", נגנים, שכנות סקרניות וגרגרניות, ילדים שלוחי רסן השועטים בסמטאות הצפופות, חיילים צעירים אפופי חששות. כל הדמויות אמיתיות. יעל קניג פגשה את נכדיו של הרב ואפילו את מי שניצלה בזכות אחד הניסים הרבים שהוא חולל! ברומן המרגש הזה בא לידי ביטוי כישרונה של המחברת, המיטיבה לשלב ביצירתה מגוון רעיונות: פמיניזם, מהות היהדות, המסורת על גווניה השונים, האמונות הטפלות באותה העת, הרעיון הייחודי של הנס במסורת היהודית וגם מסר "פוליטי" הנוגע לנוכחות היהודית בארצות המגרב ובעקיפין - לטרגדיה של יהודי מרכז אירופה. אירועים רודפים אירועים, גורלות מצטלבים. העלילה מותחת, סיפור האהבה אינטנסיבי, האווירה על עושר גווניה משקפת את אושרם של האנשים ששפר גורלם לחיות בתקופה ההיא. הקוראים חשים בטעמים ומתענגים על ניחוחות המאכלים המתובלים, נישאים על פני הדפים ומפללים שלא ייגמר לעולם. בקיצור, מבקשים עוד ועוד! יעל קניג עוסקת בכתיבה מאז היותה בת שש. בגיל תשע זכתה לראשונה בפרס על כתיבה. בגיל שש עשרה זכתה בפרס השירה מטעם האקדמיה הצרפתית, ו"פרסקה" - ספר הביכורים שלה - זכה בפרס ה-Bibliothécaires. לאחר שלימדה ספרות, יצרה את הסדרה "טֶרָּה הֵבְּרָאִיקָה" בהוצאת Romillat, שיקמה את בית ההוצאה לאור Raphael ותרמה מכישוריה למגוון כתבי עת פרנקופוניים, בלי שפסקה לכתוב. עד היום פרסמה חמישה עשר ספרים. "כוסברה ודרבוקה" הוא ספרה השני המתפרסם בתרגום לעברית. בתחילת שנת 2021 יצא לאור בישראל ספרה "יהודי סן ניקנדרו" ובעקבותיו העניקו לה שירותי התרבות של משרד העלייה והקליטה מעמד רשמי של סופר ישראלי פרנקופוני בציון "מצוינות". ספר נוסף עומד לראות אור בשנה הקרובה. יעל קניג עוסקת בספרות בתשוקה רבה; מתוך עניין עמוק בספרים ובמחבריהם, היא מפיקה ומגישה תוכנית על ספרות העולם בתחנה טלוויזיה פרנקופונית בישראל

זהו ספר על נערה אחת ממשפחה אחת בטוניס. שרה שמה והיא אימה של המחברת.

טוניס בימים של אז, הבנות בבית עם האם, לומדות את מלאכת הבישול,התפירה, הריצוי והאירוח והבנים הולכים לכותאב ללמוד.

אך שרה אינה כשאר הבנות. היא בת יחידה להוריה, היא יודעת קרוא וכתוב, ויש לה צמא בילתי נדלה לידע.

רב הקהילה צעיר יחסית, אך מלומד בניסים ובמופתים ומאוד נאה (תיאור שחזר בספר מספר פעמים, על עיניו הכחולות וזרועותיו השריריות, תיאורים שלא תואמים בעיניי את הילת הקדושה שייחסה לו המספרת) מאפשר לשרה להצטרף עם אביה מידי ערב שבת לשיעור שהוא מעביר לגברים. ולא רק זאת אלא הוא קובע איתה מידי שבוע זמן לימוד ומענה על שאלות. בברכת הרב ובתמיכתו שרה מקימה בית ספר לבנות בו היא מלמדת אותן קריאה וכתיבה. דווקא הנשים מתקוממות ומתנגדות למהלך אך הרב משתיק אותן.

"…הזמן שתקדישי למשפחתך יושב לך בשמחות ובברכות. לעולם אל תחששי להעניק זמן, מזון, תשומת לב, חיוכים…."

הספר עשיר בתיאורים של המאכלים והמנהגים בטוניס. אימה של שרה מלמדת אותם להכין אותם ברוחב יד ובאהבה. כבת לאמא טוניסאית, רק התיאורים המפורטים והשופעים הפעילו לי את בלוטות הטעם והעלו בי גלים של זכרונות.

חלק מהסיפורים, האימרות והפתגמים הזכירו לי סיפורים שסיפרו לי בעבר אימי וסבתי.

הספר ממשיך ומתאר את חייה של שרה, נישואיה ולידת ילדיה.

לקראת סוף הספר, מסיבה שאינה מובנת, הסיפור עבר לספר על אחיה של הסופרת, בנה הבכור של שרה, כאשר האח הוא הדובר, כולל מעלליו המיניים, פירוט שלא היה בו צורך ולא תאם כלל את אופי הספר וקצת פגם בהנאה.

עד חלק זה, כל מי שמחובר ליהדות טוניס, שזכה להנות מאורם וממטעמיהם של ותיקי הדור יהנה ויתחבר לכתוב, יהנה מהפתגמים בערבית ומתיאור המאכלים והמנהגים, ואפילו יחוש געגוע.

קריאה מהנה.

 

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן