עטיפת הספר היא ורודה, קלילה ומיוחדת – כך גם הספר.
כדאי שתשבי הוא ספר קומי מצחיק ושנון על צעירה תל אביבית, רווקה טיפוסית.
דפנה בת ה 29 מקבלת טלפון מסבתה שקוראת לה להגיע מהר לפינת רחוב לאחר שנדרסה על מעבר חצייה, כך מתחיל הסיפור.
כל הסיפור מתרחש בעצם בזמן שסבתה של דפנה שוהה בבית חולים עם שתי רגליים מגובסות, מרותקת למיטה או לכסא הגלגלים חסרת אונים.
דפנה מטפלת בסבתה בתור בת המשפחה הקרובה ביותר בשל מסירות ומתוך כך עולים סיפורים על המשפחה של דפנה ועל האקס שלה.
דפנה היא בת להורים גרושים שכל אחד מההורים המשיך את חייו, האבא התחתן שוב עם אמריקאית שכמובן דפנה לא סובלת אותה, אמא שלה יוצאת לטרקים בדרום אמריקה עם בחורים צעירים ממנה בכמה שנים טובות ואחיה חי את החיים שלו אי שם .
דפנה בעצם בודדה, ללא מערכת יחסים זוגית וסבתא שלה היא הדמות הקרובה והאהובה עליה ביותר.
דפנה מחפשת מערכת יחסים זוגית ובנתיים מתרפקת על העבר המשותף עם רותם – האקס המוזר שלה שאינו מעוניין בקשר רציני .
דפנה שומרת על קשר הדוק עם החברות הקרובות שלה במיוחד ברגעי משבר, שהתקדמו יותר ממנה בחיים ואף הקימו משפחה וילדים .
דפנה מרגישה שכל אחד מהסובבים אותה מוצלח יותר ממנה והיא מנסה למצוא את דרכה.
היא נמצאת לעזר בשביל סבתא שלה ועל הדרך מקבלת גם תמיכה, אהבה ואוזן קשבת יותר מכל אחת מהדמויות האחרות .
סבתא של דפנה היא דמות צבעונית במיוחד שאומרת כל דבר בפנים, היא סבתא עם פניני חוכמה ותובנות לחיים, עם הרגלים של אנגליה (תה עם חלב בשעה קבועה) וסיפורים של פעם .
על פניו, לא קורה הרבה בסיפור, אין מתח או עלילה מתפתחת אך בזכות הכתיבה המוצלחת וההומור המצוין של שרי אלפי ניסן, הספר קולח וזורם.
נהנתי מהקריאה ומצאתי את עצמי צוחקת לעצמי לא פעם .
היו ספרים דומים בז'אנר שקראתי ולא הבנתי מדוע אנשים טוענים שהספר מצחיק, אותי הוא לא הצחיק.
פה התחברתי לכתיבה ולהומור ונהנתי לקרוא את הספר.
ספר קליל בין ספרים כבדים יותר או מותחים שקראתי – בהחלט היה במקום !
