אם מתבוננים באדם מקרוב וכראוי, לומדים להכיר את צבע נשמתו.
פארוק הוא רופא שמתגורר בסוריה עם אשתו המדענית מרתה ובתם אמירה.
כשהמצב בסוריה מחמיר והמלחמה גובה מחיר כבד מהתושבים חסרי הישע, פארוק מבין שהם לא יוכלו להישאר שם עוד והוא מוצא דרך מסוכנת שתוציא אותם למסע שבסופו הם יגיעו למקום מבטחים.
מרתה מתקשה לעזוב מאחור את אחיותיה ובני משפחתה וגם לפארוק יש יסורי מצפון לגבי הבריחה לעולם חופשי ומתירני שבו בתו תיחשף לגברים שלא ישמרו על צניעותה.
המסע לא מסתיים כמו שכולם ציפו והוא מותיר משקעים כבדים בלבו של פארוק.
לורנס המכונה למפי מתגורר באירלנד והוא מאוהב בקלואי שנטשה אותו. את זמנו הוא מעביר עם נשים אחרות שלא משתוות לאישה היחידה שהוא אי פעם יאהב.
למפי גדל כל חייו עם אמו וסבא שלו שלא מפסיק לנבל את הפה אבל גם מלמד אותו להכות כדי להגן על עצמו ובכלל איך להתמודד עם המכשולים שהחיים מעמידים בדרכו.
למפי מתחיל לעבוד כנהג אוטובוס בבית אבות לאחר שסבא שלו סידר לו שם עבודה אבל מה שהוא באמת היה רוצה זה להמשיך להתבטל ושסבא שלו יפסיק להתערב לו בחיים, למפי מלא זעם על סבא שלו ועל החיים שנכתבו עבורו, האם הוא יצליח להחזיר את השליטה לחייו?
ג'ון גדל בחווה אירית יחד עם הוריו ואחיו. לאחר שאחיו אדוארד נפטר יום אחד, ג'ון הפסיק להאמין באלוהים. הוא המשיך ללמוד, לעבוד קשה ולעשות הכל כדי לרצות את הוריו ולחיות בצלו של האח המת שהיה דמות מושלמת שקשה היה להשתוות אליה אבל מעולם לא הצליח להיכנס לתוך נעליו הגדולות של אדוארד ולהיות אמיץ כמוהו.
החיים של ג'ון מחולקים לחיים לפני מותו של אדוארד ולחיים אחריו ואף אחד מבני המשפחה לא חזר לעצמו לאחר מותו.
בבגרותו, ג'ון מתנתק ממשפחתו, הוא הופך להיות לוביסט שמוכר לאנשים אשליות והמוטו שלו בחיים הוא: תדבוק בשקרים שלך עד שהם יהפכו להיות אמת (fake it till you make it) אבל כמה רחוק אפשר להגיע כאשר חייך הם זיוף אחד גדול?
העלילה מחולקת לשלושה סיפורים שמתארים את חייו של כל אחד מהגברים כאשר הסיפור האחרון סוגר את כל הקצוות הפתוחים ומחבר את כל החלקים לסיפור אחד.
כל אחד מהגברים חווה אובדן בחייו וגם נושא בלבו שברון לב כתוצאה מאהבה כואבת.
אהבתי איך שהסיפור האחרון חיבר את כל חלקי הפאזל לתמונה ברורה אחת וגם אהבתי את הכתיבה המיוחדת והמרגשת של הסופר דונאל ריאן.
"ים שקט ושפל גלים" מתאר את החיים עצמם וכמו בחיים, לכולנו יש רגעי גאות ושפל, עליות ומורדות, רגעי עצב ושמחה אבל הכי חשוב למצוא את נקודות האור הקטנות גם ברגעי האבל ולדעת להישען על חברים ומשפחה שהיא ערך עליון והדבק שמחזיק את השורש שלנו עמוק בתוך הקרקע.
קריאה מהנה.
