אתחיל את הסקירה שלי בכך שברגע שהבנתי שילדת הפרפרים הוא המשך למאתרת הילדים קראתי אותם בסדר הנכון. וטוב שכך. התחלתי במאתרת הילדים והמשכתי לילדת הפרפרים.
במאתרת הילדים היה רקע על נעמי, על האישיות שלה ובעיקר על הילדות שלה ועל איך שהיא גדלה. היא הגיעה למקצוע הזה מאחר ובתוך תוכה היא רצתה למצוא את עצמה והרגישה ילדה אבודה. בכל השנים הללו היא ידעה שיש לה אחות ביולוגית רק שהיא לא ידעה איך למצוא אותה. ופה אנחנו מגיעים לילדת הפרפרים.
נעמי החליטה שזהו הזמן למצוא את אחותה האובדת. היא לא ידעה היכן לחפש, לא היתה לה תמונה שלה ועברו הרבה שנים מאז שראתה אותה, לא היה לה קצה חוט. יחד עם בעלה הטרי, ג'רום, ילד האמנה שגדל איתה, הם נודדים כדי למצוא את האחות האובדת.
נעמי הגיעה לעיירה ששמעה שילדות רחוב נמצאו מתות בנהר המקומי, זה היה נראה לה מקום טוב להתחיל. מאחר וידעה את נקודת הפתיחה של אחותה, הניחה שהיא מתגלגלת איפשהו ברחוב ולכן השאירה מודעה בלוח המודעות בבית תמחוי מקומי שהיא מחפשת את אחותה.
סליה היא ילדת רחוב. היא בת 12 בלבד, חיה עם חבורת נערים ברחוב ששומרים עליה, ישנים ברחוב, מקבצים נדבות ואוכלים בבית תמחוי. לסליה הכנסה נוספת, יש לה לקוחות וככה יש לה עוד כמה גרושים כדי להתקיים. החולשה שלה היתה הפרפרים,היא הרבתה לקרוא עליהם בספריה המקומית והיא כל הזמן דמיינה שהם מסביבה, עוטפים אותה זה לקחת אותה למקום אחר, נתן לה בטחון ולפעמים גם אומץ. היא חזרה מידי פעם לביתה כדי להיות שם עבור אחותה, אימן מסוממת ואביהן החורג אוהב ילדות… היה לה עדיף לגור ברחוב.
אז מה הקשר בין סליה לנעמי? האם נעמי תמצא את אחותה האובדת? איך?
האמת? בתחילה חשבתי שאני מחזיקה בידי ספר מתח. אבל הספר היה רחוק מזה. הוא עוסק בנושא חשוב ועצוב של ילדים חסרי הגנה שחווים התעללות או חיים ברחוב. לא פעם במהלך הסיפור הרגשתי צורך לחבק ולאמץ את כולם. היו לספר רגעים טובים שעניינו אותו ונגעו לליבי אבל לצערי זה לא הספיק כדי להפוך את הספר למומלץ. הקריאה לשיקולכם.
