Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
ילדי הלילה
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 224
בשנות השמונים של המאה הקודמת, בכפר קטן בסין, נולדת מינג כבת יחידה להוריה. ילדותה המוקדמת והמאושרת טובלת בניחוחות של קטורת ותבשילים ביתיים ובמראות של הרים מוריקים ושדות אורז אינסופיים. בעקבות מדיניות הילד היחיד, תרים השלטונות הסיניים אחר ילדים שניים במשפחה, כולאים אותם בבתי ילדים, ושם הם עובדים ועוברים "חינוך מחדש". הילדים הללו, מחשש להיתפס, ערים בלילה וישנים ביום, במרתפי הבתים, ולכן נקראים בפי כול "ילדי הלילה". מינג נמשכת כבחבלי קסם אחר ילדי הלילה האלה. כמותם, היא ישנה ביום ובלילה מתגנבת החוצה בחשאי כדי לשחק איתם ולשהות במחיצתם. לילה אחד, בזמן פשיטת השלטונות על מקום שבו משחקים ילדי הלילה, נלקחת גם מינג עם שאר הילדים, למרות זעקותיה ותחינותיה של אמה כי בתה היא בת יחידה. מינג ושאר הילדים מושלכים באכזריות למשאיות ונלקחים לבית ילדים מרוחק בגבולה הדרומי של סין; ושם, בתנאים קשים של קור, רעב והתעללות פיזית, עוברות על מינג שנות התבגרותה. נקודות האור היחידות בחייה הן חבריה והקריאה. הגעגועים להוריה ולביתה מעכירים את עולמה מדי יום אך גם מחדירים בה את הרצון העז לברוח. האם תצליח מינג בניסיונותיה החוזרים ונשנים להימלט ממקום כלאה ולמצוא עתיד טוב יותר בהונג קונג החופשית? האם תגשים את חלומה לשוב לארץ ששללה ממנה את החופש ולפגוש שוב את הוריה? תמר פול־כהן, ילידת תל אביב, נשואה ואם לשלושה, היא משפטנית ועורכת דין. שימשה כדוברת בתי המשפט וכיועצת תקשורת לנשיא בית המשפט העליון, כדוברת במשרד המשטרה ובעיריית תל אביב וכשליחת הסוכנות היהודית בניו יורק. ילדי הלילה הוא ספרה הראשון.

מינג נולדה בכפר קטן בדרום סין בתקופה שהחוק קבע שלכל אישה מותר להרות וללדת פעם אחת בלבד (חוק הילודה).
עד גיל שש היא גדלה בבית עם אמה ובכפר שלה היו הרבה משפחות שנולד להם יותר מילד אחד ולכן נאלצו להסתיר אותם כדי שהמשטרה לא תיקח אותם לבלי שוב.
הורים רבים בנו מתחת לבתיהם מחילות ששם הסתירו את ילדיהם הנוספים והם יצאו מהמחבוא שלהם רק בלילה ולכן נקראו: "ילדי הלילה".
ערב אחד כשהיתה מינג בת שבע ובזמן שהוריה היו בעבודה היא שיחקה בחוץ ובמקרה נתקלה לראשונה בילדי הלילה ומאותו רגע חייה השתנו.
מינג נמשכה לילדים ששיחקו בחוץ בלילה ונראו לה חופשיים ומאושרים, הוריה שהבינו את הסכנה שצפויה לה בקירבה לילדים אלה, לא הסכימו שתתקרב אליהם אבל לא יכלו למנוע זאת וכך הפכה מינג להיות אחת מהם בכל דרך אפשרית.

ילדי הלילה הורגלו לא לדבר בשעות היום,  ואני הזדרזתי לחקות אותם. במשך היום דיברתי רק עם הורי, ובלילות דיברתי ושיחקתי עם חברותי החדשות,  והרגשתי חופשיה וקלילה. (עמ' 22)

לילה אחד כאשר מינג משחקת בחוץ עם חבריה, מגיעים לכפר שוטרים שלוקחים איתם את הילדים ומינג ביניהם, אמה של מינג מתנגדת נמרצות אבל כלום לא עוזר וכל הילדים מועלים למשאית ונלקחים אל עבר הלא נודע.
הם מגיעים למקום מרוחק מהכפר שנקרא "בית ילדים" כשהם תשושים, רעבים, מבוהלים ורק רוצים לחזור הביתה.
המקום שבו ישנו חסר תנאים סניטריים, הילדים הופכים להיות מלוכלכים ומוזנחים והרעב גובר עליהם, קר להם בלילה והם מתגעגעים להוריהם.
מינג בטוחה שאמא שלה תבוא לקחת אותה משם אבל זה לא קורה.
הילדים עוברים השפלות רבות, הם חסרי השכלה ומשועממים אבל בסופו של דבר הם מקבלים משימה לעבוד בשדות האורז וכך הם מעבירים את הימים בעבודה קשה בשמש ובקור כשכל גופם כואב והם עייפים ומותשים.

העבודה הפכה לשגרה, שגרה קשה וכואבת. חזרנו עייפים כל כך, עד שהפסקנו לדבר זה עם זה.  אם המטרה היתה שנאבד את זהותנו, הרי שהיא כמעט הושגה. (עמ' 56)

השנים חולפות ויום אחד מינג נשברת כשהיא מבינה שכנראה אמא שלה כבר לא תבוא לאסוף אותה והיא מחליטה להתמרד ולא לשתוק עוד ופשוט לברוח אל החופש שלה.
היא מכינה לעצמה בראש תוכנית בריחה מסובכת שעלולה לעלות לה בחייה.
האם תצליח מינג לברוח, האם תחזור לחיקם של הוריה?

חייה הסוערים והעצובים של מינג נגעו ללבי, כאבתי את כאבה, הרגשתי קירבה לנפשה המיוסרת, ספוגת האכזבות ולחוסר האמון באנשים שהיתה מנת חלקה לאורך כל העלילה אבל בתוך כל האכזריות שליוותה את חייה היו גם רגעים קטנים של חסד מצד אנשים זרים שנקרו בדרכה שהוכיחו שיש גם טוב בעולם ולא הכל רע.
הספר הזה הצליח לזעזע ולרתק אותי באותה נשימה, ספר מעולה שכולנו חייבים לקרוא ולו רק כדי להודות על החיים הטובים שיש לנו כאן בארץ ישראל.

קריאה מהנה

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט