Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
ילדי הלילה
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 224
בשנות השמונים של המאה הקודמת, בכפר קטן בסין, נולדת מינג כבת יחידה להוריה. ילדותה המוקדמת והמאושרת טובלת בניחוחות של קטורת ותבשילים ביתיים ובמראות של הרים מוריקים ושדות אורז אינסופיים. בעקבות מדיניות הילד היחיד, תרים השלטונות הסיניים אחר ילדים שניים במשפחה, כולאים אותם בבתי ילדים, ושם הם עובדים ועוברים "חינוך מחדש". הילדים הללו, מחשש להיתפס, ערים בלילה וישנים ביום, במרתפי הבתים, ולכן נקראים בפי כול "ילדי הלילה". מינג נמשכת כבחבלי קסם אחר ילדי הלילה האלה. כמותם, היא ישנה ביום ובלילה מתגנבת החוצה בחשאי כדי לשחק איתם ולשהות במחיצתם. לילה אחד, בזמן פשיטת השלטונות במקום שבו משחקים ילדי הלילה, נלקחת גם מינג עם שאר הילדים, למרות זעקותיה ותחינותיה של אמה כי בתה היא בת יחידה. מינג ושאר הילדים מושלכים באכזריות למשאיות ונלקחים לבית ילדים מרוחק בגבולה הדרומי של סין. ושם, בתנאים קשים של קור, רעב והתעללות פיזית, עוברות על מינג שנות התבגרותה. נקודות האור היחידות בחייה הן חבריה והקריאה. הגעגועים להוריה ולביתה מעכירים את עולמה מדי יום אך גם מחדירים בה את הרצון העז לברוח. האם תצליח מינג בניסיונותיה הנשנים להימלט ממקום כלאה ולמצוא עתיד טוב יותר בהונג קונג החופשית? האם תגשים את חלומה לשוב לארץ ששללה ממנה את החופש ולפגוש שוב את הוריה? ילדי הלילה, הכתוב בשפה חסכנית ומדויקת, הוא סיפור עדין ומלא השראה על גורל, על תקווה ועל אהבה.

לספר הזה התחלתי להאזין באפליקציה של icast. לא היה לי קל להתרכז ולהסתגל לסוג ה"קריאה" הזה, ומעצם היותי שומרת שבת החלטתי להשאיל את הספר מהספרייה ולהמשיך לקרוא בו בשבת, ולכן בסופו של דבר סיימתי אותו בקריאה ולא בהאזנה..

הספר מתרחש בסין בשנות השמונים, הוא כתוב בצורה כל כך אותנטית ועל כן הופתעתי לגלות שהסופרת היא ישראלית, ואיננה ילידת המקום..

זהו סיפורה של מינג המתגוררת בכפר קטן בסין. מינג היא ילדה יחידה להוריה בתקופה בה על פי החוק היה אסור להביא יותר מילד אחד למשפחה. משפחות אשר הביאו יותר מילד אחד נאלצו להחביא את ילדיהם בשעות היום בחפירות מתחת לבתים, על מנת להסתירם מאנשי החוק, ורק בשעות הלילה הם הורשו לצאת לשחק בחוץ.

מינג הכמהה לחברת ילדים מגלה כי החיים תוססים ומלאי חיים בלילות, ומבקשת מהוריה לנהוג כילדי הלילה - לישון ביום ולשחק בלילה.
באחד הלילות מחליטים השוטרים באופן מפתיע לערוך פשיטה וכך נאסרו כל אותם ילדים ששהו ברחוב כולל מינג בעצמה.
הם נלקחים לבית ילדים ושם הם מוחזקים בתנאי מאסר ומנוצלים לצורך עבודות פיזיות. היחס כלפיהם נוקשה, קר ואכזרי.

לאורך כל הספר מינג מנסה נואשות להסביר לכל מי שנקרה בדרכה, כי היא איננה ילדת לילה, ורק בטעות היא שם .
היא בטוחה כי ממש בקרוב אימה תגיע ותחזיר אותה הביתה..

הספר מסופר מנקודת מבטה של מינג מהיותה ילדה ועד להתבגרותה. השנים הקשות שעברו עליה, ניסיונות הבריחה והגעגועים הביתה מתוארים מתוך כאב גדול.
כיוון שהספר מתואר בעיניים של ילדה שכל חלומה הוא לחזור לבית ילדותה ולהוריה, להריח את ריח הבישולים של אימה וליהנות מחיבוקיה ומהחום של אביה, חווית הקריאה קשה יותר, הכאב עצמתי יותר, התמימות והתקווה הנואשת שיבואו לחלץ אותה הופכים את הלב.

הסופרת כתבה את הספר כך שאנו  מגלים את הרקע ההיסטורי רק כאשר הוא מתגלה למינג בעצמה - המדיניות של המנהיג של סין, רעיון ה"חינוך מחדש" וכו', וכך בעצם אנחנו כקוראים חווים את חוסר הוודאות של מינג ביתר שאת, ובמובן מסוים אנחנו "גדלים" יחד איתה..

לסיכום זהו ספר מטלטל ועוצמתי, שהמשיך ללוות אותי במחשבות גם אחרי שסיימתי. הספר מסתיים בסוף פתוח - לא כל השאלות/בעיות נענו/נפתרו, מה שהותיר אותי סקרנית ומהורהרת..
כמו כן, הייתי שמחה לדעת האם הוא מבוסס על סיפורים אמיתיים.. לא ראיתי התייחסות לכך מצד הסופרת..

אהבתם? שתפו!

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן