זיכרונות הם דגים, כשאני מדשדש במים הרדודים אני יכול להושיט יד ולשלוף דג, אם אני רוצה. אני יכול להחזיק את הזיכרון בידיי, להתבונן בו, ואז להחזיר אותו למים ולתת לו לשחות לדרכו.
קים ליימי היא מורה לצילום באוניברסיטה במלבורן שבאוסטרליה.
יום אחד ניגש אליה גבר זר ומספר לה שהוא רואה חשבון אמריקאי והוא חושד שהיא בעצם ילדה בשם סמי וונט שנחטפה לפני 28 שנה מביתה במנסון קנטקי כשהייתה בת שנתיים.
קים לא מאמינה לו אבל הסיפור הזה טורד את נפשה והיא מחליטה לבדוק פרטים על המקרה באינטרנט.
קים מתקשה להאמין שאמא שלה שהיתה אישה בעלת רקע בעבודה סוציאלית ועסקה כמנהלת משאבי אנוש בחברה לממכר מתלים לתמונות היתה מסוגלת לחטוף ילדה בת שנתיים שגרה בקצה השני של כדור הארץ אבל היא גם לא יכלה לבדוק את הדברים לעומקם כי אמא שלה נפטרה לפני ארבע שנים ממחלה קשה.
קים לא ידעה מעולם מיהו אביה וכשהיא התחילה לחקור את כל העניין היא גם לא מצאה שום תמונה שלה מתחת לגיל שנתיים באלבומי התמונות הישנים אבל היא מתחילה להבין שהאמת המרה הוסתרה ממנה כל השנים.
היא מחליטה לטוס למנסון, קנטקי כדי לגלות את האמת אודות זהותה האמיתית ושם היא אמורה להתאחד עם אנשים זרים ושבורים שיתכן והם המשפחה הביולוגית שלה.
מנסון היא עיירה סגורה שהאנשים בה שומרים סודות אפלים והיא מסוג המקומות שלא עוזבים אותם אלא נמלטים מהם.
לאנשים במנסון יש אמונות מוזרות שקשורות למקום שנקרא כנסיית האור אבל האם חטיפתה של סמי קשורה לכל זה? והאם קים ליימי האוסטרלית היא באמת סמי וונט האמריקאית?
העלילה נעה בין העבר שמתייחס למקרה החטיפה של סמי לבין ההווה בחייה של קים.
את הספר קראתי לאחר המלצות טובות ופחות טובות, אני אישית נהנתי ממנו מאד, הכתיבה היתה זורמת, העלילה היתה מרתקת וסיימתי אותו תוך מספר שעות.
הסיפור עצמו היה מצמרר, קריפי וקצת פסיכי. אין ספק שקים לא ידעה לאין היא נכנסת כשהיא החליטה לחקור את השורשים שלה ואולי יש סודות שעדיף שלא יתגלו לעולם, העלילה היתה מפתיעה והיו טוויסטים שלא צפיתי אותם מראש ושמחתי להיות מופתעת – בסך הכל ספר מתח נחמד להעביר איתו מספר שעות.
קריאה מהנה.
