כבכל בוקר, מיס פטיגרו נכנסת לסוכנות התעסוקה בתקווה שהגיעה לשם איזו פנייה רלוונטית אליה. בשונה מכל בוקר – מחכה פניה מתאימה, ומיס פטיגרו ממהרת לקחת אוטובוס ולהגיע לכתובת אליה שלחו אותה, בתקווה שתתאים להיות האומנת למשפחה הזו. בעת הגעה היא מגלה מהר מאוד שהגברת בסוכנות טעתה – ושמיס לאפוס, אליה הגיעה, ממש לא זקוקה לאומנת. היא רווקה ללא ילדים, עובדת כזמרת במועדוני לילה, וחיה חיים מאוד עמוסים ומעניינים – וגם שונים מאוד מהחיים שהכירה מיס פטיגרו. השתיים מבלות את היום כולו יחד – ומיס פטיגרו זוכה להכיר מגוון של חברים, מקומות ומאהבים של מיס לאפוס.
הספר יצא ב-2021 בתרגום להוצאה מחודשת של הספר (בבריטניה, משנת 2000). הוא מתחיל בהקדמה נפלאה שנכתבה עבור ההוצאה המחודשת ומכירה לנו את סיפורה של הסופרת ושאר כתביה. בנוסף להקדמה, מופיעים בספר איורים יפים ופשוטים שמתארים חלקים ספציפיים מהעלילה, גם הם מאותה המהדורה.
"יומה של מיס פטיגרו" נכתב בשנת 1938 ומתאר את החיים באותה התקופה. למרות השינויים הרבים שעברנו מאז, לדעתי הספר לגמרי עובר את מבחן הזמן, והעלילה מתעסקת בנושאים היכולים להיות רלוונטיים גם בימינו, גם אם היום ההתרחשויות היו קורות באופן שונה. הספר מפגיש את מיס פטיגרו ה(יחסית)מבוגרת ושמרנית עם מיס לאפוס הצעירה והמתירנית. המפגש והיום שהן עוברות יחד מוביל את שתיהן להיכרות עם דעות וגישות שונות מאלו שהתחילו איתן את היום – ומהווה נקודת מפתח להמשך דרכן בעולם.
למרות שהעלילה כולה מתקיימת לאורך יום אחד, אנחנו עוברים מסע שלם עם הדמויות. יש בו חלקים שמחים, עצובים, מרגשים, מפתיעים ומצחיקים. הדיאלוגים בין מיס פטיגרו לדמויות שונות הם חלק משמעותי מהספר וחלקם ממש גאוניים. הספר כולו משעשע, מרגש ומתוק – אני ממש קראתי אותו בחיוך. הסיפור עצמו הוא גרסא מסוימת לסיפור סינדרלה – רק שבמקום סינדרלה צעירה שמחפשת נסיך, אנחנו פוגשים מיס פטיגרו מבוגרת שרק חיפשה את העבודה הבאה שלה, ובמקום למצוא אותה גילתה עולם שלם ונהנתה מכל רגע.
לסיכום, אני ממליצה לכם לקחת כמה שעות (לא הרבה, מדובר בנובלה של 270 עמ' וגודל הדף קטן יותר משל ספר סטנדרטי. ואם כבר נכנסנו לזה, אז אני אתלונן על כך. אני אוהבת ספרים בגודל סטנדרטי!) סליחה – קחו כמה שעות, ותצללו יחד עם מיס פטיגרו לעולמה של מיס לאפוס. מקווה שתהנו כמוני 🙂
