התחברתי אל הספר מיד מהפרק הראשון, הוא מרתק וסוחף נהנתי לקרוא וקראתי אותו לאט לאט ולא רציתי שיגמר.
הדמויות הראשיות בספר הן ארבע נשים מרתקות, חזקות. רחל המשוררת, דמות חידתית והסוד של לאה תלמידתה, בבית ספר לנערות עזובות בירושלים בתקופת המלחמת העולם הראשונה.
עלילה מצוינת וחיבורים בין הדמויות שחלקם ברורים וחלקם מפתיעים, עטופים בהיסטוריה, של שירי רחל והרבה מאוד עושר תרבותי. הסופרת הצליחה לחבר אותי לתקופה של ארץ ישראל היפה.
לאורך הקריאה הדמיון שלי עבד שעות נוספות, כשאני אני רואה לנגד עיני את הדקלים שננטעו מול חלונה של רחל כמחווה לכנרת שרוחשת ברקע , טיילתי עם רחל בארץ, למדתי מסיגי ומאופירה ורציתי לאמץ אליי את סאשה הקטנה.
ביקור מקרי של אופירה בבית ברחוב בוגרשוב 5א' מוביל אותה בדרך לא דרך לקשר שלה לרחל בלושטיין (רחל המשוררת).
השינויים שעברה העיר תל אביב והיחס שלה למשוררים וגיבורי תרבות שנפטרו ונהניתי מכל רגע. היו לא מעט רגעים שחייכתי בהם במהלך הקריאה. אם זה בפגישה עם מניה שוחט וחנה רובינא, אם זה בשילובים החכמים והמשעשעים של קטעי שירה של רחל בתוך משפטים ולחבר בין כל הדמויות של העבר וההווה, השפה בה הספר נכתב הייתה קולחת מאד כאב לי על רחל שחייה ומותה עברו עליה בבדידות מזהרת למרות ההילה שאפפה את חייה כתוצאה ממחלת השחפת בה חלתה וממנה סבלה במשך שנים וכמיהתה לאהבה.
אהבתי את עריכת הפונטים השונים המבדילים בין עבר להווה, ספר מקסים שחשף בפני את סיפורה של רחל בשפה יפה מעניינת ונעימה לקריאה.
את סיפור רחל המשוררת, לא מספיק מספרים בביה"ס ואין ספק שהסופרת נאוה מקמל עתיר המקסימה, עשתה חסד עם הדמות של רחל, גיליתי תוך כדי קריאה, כל כך הרבה דברים על חייה של רחל, הייתי כל כך כאובה על הניקור של הסביבה כלפיה והיא היתה דמות כל כך מכילה וסלחנית. יש לי הרבה דברים לשתף אבל בשביל לא לעשות ספוילרים, אומר רק לכו לקרוא ללמוד ולהכיל את הדמויות, תעברו איתם דרך ותגלו שלכול דמות היתה אישיות מיוחדת קשורה יותר או פחות לעלילה, אבל הן סיפור מסגרת כל כך יפה והשפה להתמוגג.
ספר ראשון שקראתי של נאוה קמבל עתיר מה שבטוח הוא לא יהיה האחרון.
