Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
יד אחות
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2018
מספר עמודים: 328
תל אביב בסוף העשור השני של שנות האלפיים. חייהן של ארבע נשים שאינן מכירות זו את זו עתידים להצטלב ולהשתנות לבלי הכר. סיגי בת ה-25 עזבה את בית הוריה במושב דתי, מצאה עבודה כמנקה בספרייה ומקווה למצוא בעיר הגדולה אהבת אמת וחיים בעלי משמעות; רגינה הקשישה, תופרת ניצולת שואה, ערירית ונרגנת, שעייפה מהכול וחושבת ששום דבר בחיים כבר לא יכול להפתיע אותה, מתעוררת בשעת בוקר מוקדמת לקול חבטות בדלת דירתה; סווטלנה, שוהה בלתי-חוקית המגדלת את בתה בת החמש, מאסה בחיים שנכפו עליה על ידי מי שהביאו אותה לארץ ומחליטה לעשות מעשה; ואופירה בן-נעים, שמנהלת חנות לבגדים מיד שנייה ברחוב אלנבי, שאותה ירשה מאביה, מצטרפת לסיור מאורגן בתל אביב בעקבות דמויות היסטוריות שמתו טרם זמנן, ומשהו משונה מתחולל בה. אופירה אינה יודעת עדיין שהסיור שמתחיל בביקור בבית ברחוב בוגרשוב 5א' עתיד להתניע מהלך שיחשוף את הקשר שלה לרחל בלובשטיין, היא רחל המשוררת, אשר התגוררה בשנותיה האחרונות בעליית הגג של בית זה. דמותה החידתית של רחל, והסוד הכמוס של לאה כ"ץ, תלמידתה של רחל בבית הספר לנערות עזובות שהוקם בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, מפעפעים באורח פלא אל חייה של אופירה. שלב אחרי שלב תגלה אופירה עד כמה נוכח סיפור חייה המיוסר של רחל בחייה שלה, וטפח אחר טפח ייחשפו אירועים ודמויות מחיי רחל המשוררת ויזכירו לנו את מה שאולי היינו מעדיפים לשכוח. יד אחות הוא סיפור ישראלי מסעיר ומסקרן, שעבר והווה שזורים בו זה בזה. הסופרת האהובה נאוה מקמל-עתיר מפיחה רוח חיים בדמותה של רחל בלובשטיין וטווה עלילה מרוממת לב שכולה שיר הלל להיאחזות בחיים, לכמיהה לאהבה, לכוחם של מעשי חסד ולכוחן של נשים לגאול זו את זו. נאוה מקמל-עתיר, סופרת ומחזאית, כלת פרס זאב לספרות ילדים. ספרה הקודם, אות מאבשלום, היה לרב-מכר ונמכר בלמעלה ממאה אלף עותקים.

ביליתי עם הספר הזה את החג פלוס שבת, אני חייבת להודות שנהניתי מכל רגע, מהשפה והסגנון- עברית שאפשר להתענג עליה, מהעלילה שמכילה בעצם מספר עלילות שאיכשהו מצטלבות בסוף, מהדמויות שהתחושות והרגשות שלהם כ"כ מורגשות בסיפור שבקלות מזדהים איתם.
אז בעצם הסיפור מכיל מספר סיפורים:
סיפורה של רגינה ניצולת שואה ערירית ובודדה שיום אחד דופקים אצלה בדלת אמא ובת, שהן בעצם שוהות בלתי חוקיות, ומאותו הרגע חייה משתנים.
סיפורה של סיגי בעלת הצמה הארוכה, העוזבת באומץ את המושב הדתי ואת משפחתה (שמנתקת איתה קשר) ועוברת לגור בעיר הגדולה כדי להכיר את העולם הגדול, ומבינה כי גם בעיר הומה ושוקקת חיים אפשר להיות ממש בודדים.
ואופירה בעלת חנות לבגדי יד שניה, שחברתה אתי יום אחד גוררת אותה לסיור היכרות עם העיר ת"א ואז היא מתוודאת לדמותה של רחל המשוררת, ובעקבות כך מתחילה לחקור את חייה של רחל באופן די אובססיבי בלי להבין למה.. עד שבסוף מוצאת תשובה גם לזה.
סיפורם של כל הנ"ל שנראים כי אינם קשורים אחד בשני בכלל משתלבים, כשברקע כמובן סיפורה הנוגה של רחל בלובשטיין המשוררת החלוצה, המאוהבת בכנרת ובאדמת ארץ ישראל, הנוגעת בהרבה לבבות בדרך ובסופו של דבר חווה הרבה אכזבות.

קשה שלא להתחבר לדמויות בסיפור, המתוארות באופן כזה הגורם להזדהות עם התחושות והרגשות שלהם. ובמיוחד עם הדמות העיקרית שהיא בעצם לב הסיפור- רחל המשוררת.

ניכר כי הסופרת עשתה עבודת מחקר יסודית והצליחה להמחיש לנו את תקופת החלוצים, את הקשיים, את ההחמצות, את האהבות (גם הנכזבות) ואת האהבה ה"בלתי תלויה בדבר" לארץ ישראל. אפשר לומר שבמובן מסוים - בזכותם אנחנו כאן.

לסיכום- בעיני ספר שחובה לקרוא!

אהבתם? שתפו!

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

    היו לי ציפיות מהספר שנכזבו. הספר לא משכנע. השפה מיופייפת. כל משפט עשוי דרמטי ולא ספונטני. קשה לחבר בין החלקים הארוגים במלאכותיות. מדוע בחרה הסופרת להביא דמויות שכולן מדכאות בודדות ולא מתחברות? הספור של רחל גם כך כל כך עצוב. בכל פעם הסופרת קוטעת את הרצף של הספור אודות רחל ובכל פעם אנו נאלצים להתחבר אליו מחדש.

  1. סוזן צדוק

    אני מאוד נהנתי מהשפה הגבוה בספר, וכן צודק/ת שהדמויות בספר חלקם תלושות מהמציאות אבל בסוף על הקצוות מתחברים. מה שהדהים אותי שלא זכרתי את סיפור של רחל המשוררת ולא זכרתי שככה למדתי אותו בציעורותי, פה קיבלתי סגירת מעגל על סיפור חייה העצוב כל כך.

  2. חוי הראל

    זה נכון שסיפור המסגרת קצת פחות משכנע. אבל אהבתי את העברית היפה ואת הסיפור של רחל, את הציונות והאהבה החלוצית לארץ ישראל

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט