Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
חרמש
סוגות: ,
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 422
עולם מושלם. בלי רעב, בלי מחלות ובלי סבל. האנושות הצליחה להכניע גם את המוות. אבל לחיים בעולם מושלם כזה יש גם מחיר כבד — החרמשים. שני בני נוער, סִיטְרָה ורואן, נבחרים להיות שוליות של חרמש. זהו תפקיד שאיש מהם לא רוצה, ובדיוק בגלל זה הם נבחרו לו. בעולם ללא מוות, רק החרמשים יכולים לסיים חיים, והם חייבים לעשות זאת כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין. זהו תפקיד מכובד ועתיר זכויות, אבל בכל מקום שאליו החרמשים מגיעים הם פוגשים רק פחד. סיטרה ורואן מתוודעים לעולמם של החרמשים ולומדים לשלוט ב"אמנות ההרג", אך שניהם יודעים היטב שכישלון עלול להוביל לסוף חייהם שלהם. חרמש הוא הספר הראשון בסדרה "להב החרמש", זוכת הפרס היוקרתי " Michael L. Printz Award " למצוינות בספרי נוער. ספריו של ניל שוסטרמן זוכים להצלחה גדולה ומככבים מיד עם צאתם לאור בטבלאות רבי־המכר ברחבי העולם.

העולם התקדם ועידן התמותה נגמר, מחלות כבר לא קיימות, והמוות הוא דבר שאפשר לשנות, בשביל זה קיימים מרכזי ההחייאה. אבל כדי שלא יהיה פיצוץ אוכלוסין, חייבים לעשות משהו כדי לצמצם את האנשים החיים, לשם כך קם מוסד החרמשות. תפקידם של החרמשים הוא ללקט את החיים, וכשהם מלקטים- המוות הוא סופי. לליקוטים יש מכסות ויש גם כללים, אבל אפשר להגיד שהחרמשים הם מעל החוק. סיטרה ורואן הם זוג נערים עם חיים די רגילים, הם לא מכירים זה את זה, עד שהם נבחרים להיות שוליות של אותו חרמש, בסוף תקופת החניכות שלהם,שתימשך שנה,  רק אחד מהם יהפוך להיות חרמש, אבל השנה הזו לא הולכת להיות פשוטה בשום צורה, ולכל מקום אליו הם יגיעו, אף אחד לא יקבל אותם בברכה…

אתם יודעים שאני בדרך כלל שופטת ספר על פי הכריכה, ואת הספר הזה כנראה שלא הייתי מרימה, כי את הכריכה שלו לא אהבתי, מזל שאני נוהגת לצפות בסרטוני המלצות ספרים ביוטיוב (בסגנון של אלו שאני עושה) וששמעתי כל כך הרבה פעמים שם על הספר חרמש, ועל ספרי ההמשך שלו, ושכשראיתי שהספר הגיע לישראל, ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו, עם הגעת המבצעים השווים של חודש הספר, רכשתי לי אותו והתחלתי בקריאה.

היו לי עליות ומורדות עם הספר הזה, ההתחלה מעניינת מאוד, ולומדים את העולם לאט לאט, אבל הספר הזה הוא ספר קשה, והוא טורד מאוד את הנפש, ולכן הייתי חייבת לעצור ולעשות איתו הפסקה, במיוחד שהיה איזה רגע שבו הרגשתי שגם הספר לא התקדם. אחרי הפסקה של שבוע, חזרתי אל הספר, העלילה התחילה להיות זורמת יותר ומזעזעת יותר. אם חשבתי בעבר שמשחקי הרעב היה הדיסטופיה הכי מזעזעת שקראתי, גיליתי שיש דיסוטופיות (או במקרה הזו אוטופיה) יותר גרועות. תיאורי הליקוטים (או במילים רגילות-רצח) הם תיאורים קשים, ולא פשוטים לכל אחד, אבל בכל זאת מצאתי את עצמי נהנת.

הרעיון של הספר הזה הוא גאוני, הוא מראה לנו שגם בעולם "מושלם" לא הכול יכול להיות מושלם, ושכדי להרגיש באמת, חייבים להרגיש גם כאב. הספר מתאים לנוער מגיל 16 בערך, בעיקר בגלל התיאורים הקשים, אבל הוא מומלץ בחום למרות אותם תיאורים. גם מבוגרים יאהבו את הספר הזה, והוא מעורר המון מחשבה, גם על תחושת משמעות, וגם על לאן העולם עוד הולך להתקדם עם הטכנולוגיה.

שורה תחתונה: לראות חרמש זה אף פעם לא נחמד, לפחות יש תקווה שהוא יביא איתו טבעת חסינות ולא ליקוט…

 

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן