הכל רגיל בחיים של איילת גדות. היא נשואה למיכאל, ויש להם שני בנים. הם גרים בדירה נחמדה ברעננה. היא עובדת בבית ספר בתור פסיכולוגית חינוכית, ומיכאל בתעשיית ההיי-טק. הם חיים בשגרה השוחקת, עם דיבור עם רילוקיישן בעקבות העבודה של מיכאל.
השגרה נשברת ומשתנה ביום שבו איילת מעורבת בתאונת דרכים. היא הייתה מאחורי ההגה, ופגעה בנער צעיר שנסע על קורקינט חשמלי. האירוע הזה מוביל אותה למערבולת של מחשבות, רגשות, מעשים ושקרים שלא היו חלק מחייה לפני. גם מיכאל מהצד שלו חווה מערבולת אחרת, בתחום הכלכלי, בעקבות קולגה מהעבודה. "חפשי עיניים טובות" מלווה את הזוג בחודשים שאחרי התאונה, בחיים האישיים והמשותפים שלהם, ביחסיהם עם הילדים, אחד עם השני, והסביבה הקרובה אליהם.
הספר מסופר משתי נקודות מבט – זו של איילת וזו של מיכאל. בצורה הזאת אנחנו קוראים במקביל על התחושות והמקרים בחיים האישיים שכל אחד מהם מנהל, ומקבלים תמונה שלמה של הסיטואציה. לי הפריע שהפונט שונה בין החלקים של איילת לחלקים של מיכאל – אצל איילת הפונט רגיל ואצל מיכאל נטוי, מה שמאט את קצב הקריאה.
העלילה עצמה זורמת, ולמרות שלא קראתי את הספר ברצף סיימתי אותו דיי מהר כי כל הזמן רציתי לדעת מה קורה בהמשך. במקביל היו דברים שפחות נהנתי מהם – הרגשתי שמיכאל ואיילת, כדמויות, עוברים מסע מאוד דומה. שניהם עשו טעות, מנסים להבין איך לכפר עליה, מתייעצים עם אותה הפונקציה בחייהם. אני חושבת שהיה אפשר להעביר כל אחד מהם מסע מעט אחר, כדי לגוון את העלילה והקריאה. בנוסף, ואולי זה גם נובע מאותו המקום – הרגשתי שיש מקום להעמיק יותר את ההיכרות עם הדמויות, לספר לנו יותר מה מניע את ההחלטות והמעשים שלהם שפגשנו בזמן הסיפור.
אהבתי את ההתקדמות של הסיפור – הרגשתי שהסופרת לא "עושה הנחות" לדמויות שלה, והן צריכות להתמודד עם הסיטואציה שאליה נקלעו (או הכניסו את עצמם אליה) ממש כמו בעולם האמיתי. גם ההשלכות למעשים היו מציאותיות, לא מייפות או מתנחמדות. ולמרות שהייתי שמחה להכיר את הדמויות יותר לעומק, עדיין הרגשתי שהן למדו, השתנו וגדלו בתוך הסיפור.
לסיכום, מדובר בספר ביכורים מעניין ומעורר מחשבה. לצד הדברים שאהבתי בספר, היו גם את אלו שהפריעו. אני מאמינה שאם אתם מאוהבי הז'אנר תוכלו להנות מהקריאה, אך אם פרוזה מקור היא לא כוס התה שלכם, כנראה שזה לא הספר להתחיל ממנו.
