אף פעם לא רציתי חיים מושלמים רק מאושרים מלאי שמחה.
זהו סיפור על הורות ובנות, תוסיפו לזה שבלייז מקרתי היא חד הורית, אשת טלוויזיה בת 47, בעבודה תובענית ומנגד מתחרה צעירה יותר סוללת דרך להוריד אותה מהמסלול, כמעט כמו בכול תחום תחרותי, יש גיל לדקות התהילה ובכול זאת צריך להיות ממש מוכשר בשביל להישאר ולהוכיח את המקוריות בעבודה קשה.
מילא הלוואי וזה הדבר היחיד שעליה להתמודד עם המצב, מה שלמראית עין נראה כחיים מושלמים, דירה יוקרתית, עבודה נחשקת והרבה עושר, מתגלים סדקים בחייה.
היא הפסיקה להאמין באהבה, ויש לה בת סלימה עיוורת בשל מחלת נעורים, שחייה בהוסטל ובעקבות טרגדיה בבי'ס עליה לעבור לגור בבית אימה באופן זמני.
בשל ההתאקלמות נשלח איתה מטפל שכמובן הוא בחור מושך במיוחד וצעיר, הפרש הגילים בין האם למטפל משמעותיים, אבל איך אומרים לאהבה אין גיל!!
האם יצליחו לתחזק זוגיות למרות ההפרשים המשמעותים בניהם?
ואיך ההתהקלמות של הבת תשפיע על שיגרת יומה של אימה?
ומה יהיה על הקרירה הנחשקת של בלייזר?
הספר כתוב בצורה קולחת וטובה, צפוי אבל טוב.
כולנו שואפים לחיות חיים מושלמים עד כמה שניתן, ומתרגזים או כועסים כאשר דברים אינם הולכים כמתוכנן. עם זאת, במצבים כאלה אנחנו שוכחים שהחיים מורכבים מאינספור רגעים, ושכאשר הם מתחברים זה לזה אפשר לגלות שיש לנו לא מעט סיבות לשמוח ודברים להעריך.
