Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
חידת התאומים
קטגוריה:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 271
"ספר ממכר ועוצר נשימה שאי אפשר להפסיק לקרוא בו, אפוף אווירה מכשפת וכתיבה חדה כתער" – מישל בוסי אוגוסט 1989. סולן ורפאל, תאומים בני אחת־עשרה מהכפר פיולנק נעלמים במהלך פסטיבל השום העממי. כעבור שלושה חודשים מוצאים רק אחד מהם. בתור גופה. יוני 2018. ילדים חדשים נעדרים בפיולנק. הסיפור מתחיל מחדש כמו הד מקאברי לאירועים שהתרחשו כמעט שלושים שנה קודם לכן, והטירוף משתולל בעיירה. התקווה היחידה לאיתור הילדים תלויה בהבנת מה שאירע לסולן ורפאל, אך גם הערת הזיכרונות האיומים מרבצם היא משחק מסוכן. סנדרין דטומב, ילידת 1971, היא מחברת ספרי מתח שהיו כולם לרבי־מכר בצרפת. חידת התאומים הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.

סולן ורפאל, זוג תאומים מעיירה קטנה נעלם כאילו בלעה אותם האדמה. גופת האחות נמצאה לאחר שלושה חודשים ואת אחיה לא מצאו. הפרשה לא פוענחה והאם לאורך השנים התקשתה להתמודד עם האובדן וחוסר הידיעה והיא התאבדה.

הפרשה עולה שוב לכותרות אחרי שנים רבות כשזוג ילדים כבן 11 נעלם.

ויקטור אביהם של התאומים שנעלמו לפני שנים הופך להיות החשוד העיקרי שכן הוא ניסה להעלות את המודעות לפתיחה מחודשת של תיק החקירה. הוא היה ידוע כאדם פרובוקטיבי וקשה שיעשה הכל כדי שהחקירה תפתח מחדש, הוא דרש צדק, הוא רצה שמי שעשה את זה ישלם על כך, הוא רצה מנוחה.
ויקטור היה חשוד מאחר וסיכת ראש של הילדה שנעלמה נמצאה בסלון ביתו, לויקטור היה הסבר אבל זה לא היה מספיק משכנע עבור המשטרה. החקירה הופסקה לרגע כשהילדה נמצאה בריאה, שלמה ושותקת כשהיא לבושה בלבן עם זר פרחים על הראש, בדיוק כמו שהתאומה היתה כשמצאו את גופתה. אירוע שקרה בהמשך מנע מהילדה לספר את מה שקרה באמת.

ילדים נוספים נעלמים, כולם מאותו בית הספר. החקירה בעיצומה אבל כל כיוון של חקירה שנבדק מגיע למבוי סתום במיוחד כשמנסים לקשור לכך את העלמות התאומים שלושים שנה לפני כן. האם אכן יש קשר בין המקרים? מסרים מילדים בהווה לאביהם של התאומים מצביעים שכן. אבל מהו הקשר?

כמה שחוקרים, כמה שלא מבינים, החקירה לא פשוטה בעיקר מאחר והאירועים קורים בקצב מסחרר, אירוע רודף אירוע שלעיתים טורף את על הקלפים מחדש.

המותחן הפסיכולוגי המצויין הזה מתעתע בקורא ואני מודה שתוך כדי הקריאה (שעברה מבחינתי כהרף עין) היו לי יותר מידי חשודים פוטנציאליים שרק לקראת הסוף הצטמצמו. הספר כתוב בפרקים קצרים כמו שמתח טוב אמור להיות כתוב, לא היו מריחות בסיפור, העלילה היתה מהודקת והמתח התחיל מהעמוד הראשון.
נהנתי מאוד מספר מתח מצויין קצר יחסית וקולע, עכשיו תורכם!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן