Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
חטופה
הוצאה לאור:
ספר:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 384
ניקול קאטי ומייגן מקדונלד הן בוגרות תיכון בעיר הקטנה אמרסון ביי שבצפון קרוליינה. כשהן נעלמות ממסיבת חוף בליל קיץ חם אחד, המשטרה עורכת אחריהן חיפושים נרחבים. לא נמצא כל רמז והתקווה כמעט אובדת, אך לפתע שבה מייגן הביתה באורח פלא, לאחר שנמלטה ממחבוא במעמקי היער. כעבור שנה, ספרה רב המכר של מייגן שבו היא מספרת את חוויותיה הופך אותה מגיבורה מקומית לדמות מפורסמת בכל סלון. סיפורה הוא סיפור ניצחון מעורר השראה למעט פרט אחד מטריד: ניקול עדיין נעדרת. אחותה הגדולה של ניקול, ליוויה, המתמחה ברפואה משפטית, מצפה שיום אחד בעתיד הקרוב תימצא גופתה של ניקול ומישהו כמו ליוויה ינתח את הראיות ויקבע לבסוף מה עלה בגורלה של אחותה. אבל הרמז הראשון להיעלמותה של ניקול עולה דווקא מגופה אחרת שמגיעה לחדר המתים שבו עובדת ליוויה – גופתו של גבר צעיר הקשור לעברה של ניקול. ליוויה מבקשת את עזרתה של מייגן, בתקווה ללמוד עוד על הלילה שבו נחטפו השתיים. ובינתיים נעלמות נשים צעירות אחרות, והשערתה של ליוויה שכל המקרים קשורים זה לזה הולכת ומתחזקת. אבל נראה שמייגן יודעת יותר ממה שחשפה בספרה רב המכר. הבזקי זיכרון מתחברים אלה לאלה ומצביעים על משהו אפל ומפלצתי יותר ממה שמתואר בזיכרון הדברים המצמרר שלה. וככל שהיא וליוויה מעמיקות בחקירתן, הן מבינות שלפעמים אימה אמיתית פירושה למצוא בדיוק את מה שמחפשים.

מאז שהפכתי לאימא, הבטן הרכה שלי היא הילדה שלי. אני בטוחה שכל אימא שתשאלו, חושבת בדיוק כמוני, והפחד הגדול ביותר של כל אימא הוא שמשהו נורא קרה לאחד מהילדים שלה. אי הידיעה מה עלה בגורלו של ילד, גרועה אף יותר, ועל הפחד הזה מבוסס ספר המתח "חטופה".

אמרסון ביי היא עיירה קטנה ומנומנמת בצפון קרוליינה. בתיכון שלה לומדים ילדים משני צדי העיירה: הצד האמיד והמטופח והצד המוזנח יותר. בסוף הקיץ בוגרי התיכון עורכים מסיבת חוף בבית של אחד מהילדים הפופולאריים ביותר בעיירה. שתי בנות נעלמות במהלך המסיבה: ניקול ומייגן. שבועיים אחרי החטיפה, מצליחה מייגן לברוח מהשבי, היא רצה ורצה ומגיעה לכביש, ומשם אוסף אותה במכוניתו איש מבוגר שמציל אותה ומסיע אותה לבית החולים. ניקול לא נמצאה מעולם.
הדבר היחידי שמקשר בין ניקול ומייגן הוא שנחטפו באותו הלילה. מלבד זה אין להן שום דבר במשותף. מייגן היא בת השריף של העיירה, ילדה טובה ותלמידה מצטיינת, היא יזמה והקימה תכנית לחונכות של נערות, התקבלה לקולג' יוקרתי ומחכה לה עתיד מבטיח. ניקול, לעומת זאת, פרובוקטיבית ומחפשת ריגושים. היא אוהבת למשוך את תשומת הלב של הבנים בתיכון, ויצאה בעבר עם אותו הנער עמו מייגן התחילה לצאת לפני שנחטפה. הן אף פעם לא היו חברות אך היחסים ביניהן היו מתוחים אף יותר בתקופה שלפני החטיפה.
אחרי שהיא חוזרת מן השבי, מייגן כותבת ספר אוטוביוגרפי שזוכה להצלחה מסחרית רבה, והיא מבוקשת להרבה ראיונות באמצעי התקשורת. אך היא עדיין בטראומה, ותהליך ההחלמה שלה לא הושלם.

הדמות הראשית שמניעה את הסיפור היא לא מייגן וגם לא ניקול, אלא ליוויה – אחותה הבכורה של ניקול. ליוויה מלאת רגשות אשם על כך שלא ענתה לשיחת טלפון מאחותה בלילה שנחטפה, ומאשימה את עצמה בכך שהייתה יכולה להציל אותה או לפחות לסייע לה. בזמן החטיפה היא הייתה סטודנטית מבריקה לרפואה, היא יכלה להתמחות בכל תחום שתרצה, אך בעקבות מה שקרה לאחותה היא מחליטה להתמחות ברפואה משפטית, בתקווה שיום אחד תתקל ברמז כלשהו הקשור לגופתה של אחותה, שלעולם לא נמצאה.
ואכן, שנה לאחר החטיפה מקבלת ליוויה גופת גבר לנתיחה שלאחר המוות. מסתבר שהגבר קשור לניקול. ליוויה מתחילה לחקור את עברה של אחותה לפני שנחטפה, ונעזרת לשם כך במייגן. היא עומדת לגלות שהאחות הקטנה והאהובה שהייתה כל כך קשורה אליה, גדלה להיות נערה שהיא לא מכירה. במה הסתבכה ניקול לפני החטיפה? איך זה קשור למייגן? האם ליוויה תגלה סוף סוף מה קרה לאחותה? מיהו החוטף הסדיסטי שחוטף נערות צעירות וכולא אותן?

פסק הדין:
הגעתי לספר הזה עם ציפיות גבוהות מאד. על פניו יש בו כל מה שאני אוהבת בספר מתח, ואכן הוא מותח ונקרא במהירות. תחום הרפואה המשפטית היה מעניין לקריאה, וניכר שהסופר ביצע תחקיר מעמיק לצורך הכתיבה. שהסיפור התקדם הסופר התחיל לרמוז על זהות החוטף, מה שגרם לי לחשוד במספר דמויות מרכזיות. בסופו של דבר הצלחתי לגלות מיהו החוטף לפני שהוא התגלה בסוף, אבל זה לא מה שהפריע לי בקריאת הספר, כי קורה שאני מגלה את זהות האיש הרע ועדיין נהנית מהקריאה. משהו היה חסר לי בספר הזה. לקח לי זמן לשים את האצבע מה חסר בו, אבל לבסוף הצלחתי: הסופר לא נכנס מספיק לעומק הדמויות. הן לא היו עגולות ומתפתחות כמו שאני אוהבת. אני יודעת קצת על כל דמות, אבל לא מספיק בכדי להזדהות איתן ולהתאהב בהן. הייתה לי הרגשה שאני קוראת סיפור מצמרר כמו שאני קוראת ידיעה מצמררת בעיתון, בריחוק. אני מצפה ליותר מספרי המתח שאני קוראת, ולכן כנראה שהציפיות שלי היו גבוהות מדי בשביל הספר הזה.

אהבתם? שתפו!

נועה הולצר

אמא של זואי הפעוטה. בודקת תוכנה ביום ותולעת ספרים בלילה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט