ואם היה לי קצת עצוב, אולי למדתי מזה משהו חשוב, כי בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר.
אור גדול מאיר הכול ויותר כבל לא צריך לשאול, אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות.
להתחיל הכל מהתחלה, כמו לנשום בפעם הראשונה, אני כאן, אני לא מתבזבז יותר – אמיר דדון.
זוגיות, אהבה , מערכות יחסים הם נושאים שכמעט כולנו מתמודדים איתם ביום יום. ברומנים הרומנטיים הכל " עטוף בצמר גפן מתוק" והגיבורה העדינה מתאהבת ונישאת לחתיך התורן. פעם היו נישאים בשידוכים ( לא בהכרח בקשר למגזר) והיום אנו בעידן אחר. בני זוג חיים יחדיו יחד שנים רבות, לפעמים נישאים ולפעמים לא. העידן החדש הביא אתו גם " שבירת כלים " מהירה הרבה יותר מבעבר, דור האינסטנט. הסטטיסטיקה מדברת על כל זוג שני או שלישי המתגרש. בעקבות הקורונה מצאו את עצמם זוגות בסיר לחץ ,שבמקרים לא מעטים הביא לפיצוץ וגירושים.
אישית אני חושבת שזה מוגזם וצריך להשקיע מחשבה רבה ועבודה קבועה לפני שמפרקים זוגיות. אני תוהה לעצמי, אולי יש להמציא מקצוע כזה וללמדו כבר בבית הספר. חינוך טוב מתחיל בשלב מוקדם בחיים. לא כל אהבה היא לאבי דאבי, יש להשקיע ברומנטיקה ובנייה נכונה של זוגיות מיטיבה לשני הצדדים. אין נכון או לא נכון כי כולנו אנשים שונים במהות. מה שרואים בקולנוע ( מי זוכר שפעם היינו יושבים שם ורואים סרטים…) אן בטלוויזיה לא בהכרח משקף את המציאות בה אנו חיים. ספרים וסרטים רומנטיים זכו בד"כ לכינויים " נשיים" וגברים פחות התלהבו לצפות או לקרוא.
הספר חוקי האהבה הוא ספר הדרכה למתגרש. בשפה רהוטה וברורה, גלית צור משתפת את הקוראים בסיפורים של זוגות שנקלעו למצב בו הם במצוקה ועל סף קריסה/ פיצוץ/ שבירת הכלים. צד אחד בזוגיות פגוע, כועס ומעוניין להתגרש, הצד שני כועס, מתעמר, ממורמר, יש אין סוף מקרים. לפעמים יש עינייני אגו ובושה מהמשפחה או החברה מסביבנו. פעם זה היה נחשב כלא מקובל ואילו היום, זאת כבר נורמה.
כעו"ד לדיני משפחה מציעה הסופרת שיטה שיכולה לעזור למתגרשים לעשות זאת בצורה מכבדת וכזאת שתשתדל להשאיר מינימום צלקות בבני הזוג ובילדים. השיטה מלמדת איך לעשות זאת הכי נכון ועל הדרך לצמוח ולהתפתח. אין צל של ספק שהכותבת מבינה היטב את המטריה המשפטית ואוהבת אותה, היא מציגה הרבה אופציות ואלטרנטיבות לזוגות.
פסקת הסיום של הספר : גלינקה אהובה, מה שלא יקרה, תמיד! אבל תמיד! יהיה לך את עצמך! את המשפט הזה הטמעתי באמת רק שנים מאוחר יותר, רק מהמקום של הצמיחה, ההתמודדות, ההגשמה והאמונה בחוזק ובחוסן האישי שלי. כשאנחנו עמוק במצבים כאלה, קשה לנו לצאת מעורנו ולראות מהצד מה כן אפשרי, אילו כוחות ן קיימים בתוכנו כדי לבצע פעולות שישנו עבורנו את המצב. לרוב אנו זקוקים למישהו שיגיד, יאיר, יכוון במילים פחות מכובסות: יתן לנו בעיטה קטנה בישבן, כדי שנתחיל לזוז ולשנות את פני הדברים.
עבורי זאת פעם ראשונה לקרוא ספר הדרכה כזה. זה בהחלט מעורר מחשבה.
