חולם חסר מלא
ספר אוטוביוגרפי פרי עטו של יהודה קופרמן מגולל את סיפורו האישי בהיותו בגן של רינה הגננת. המשפט "היית הילד הכי נחמד בגן ואני אוהבת אותך מאד" הוא משפט שחרוט בזיכרונו של ילד צעיר. אין ספק שפורט על מיתרי הלב ומותיר חותם. כשרינה היתה מספרת סיפורים, מוסיף יהודה, הם עצרו את השמש דום. את ילדותו הצעירה העביר בחיי הכפר ובגיל שמונה עבר אל העיר. הדמות המשמעותית בחייו היתה המורה ציפורה, אותה "אימץ" לאם שלפני הצהריים. הוא היה זקוף כמו הנקודה בחולם מלא. אבל בכיתה ו' נכנס מורה אחר לחייו – החולם הפך לחסר. ירד לכיתה ה', פסול לתלמידות.
פעמי בר המצווה קרבו, את דרשתו בשבת נחמו לא הצליח להוציא מפיו. אביו היה מאוכזב עד מאד אך תיקון היה לדבר, עת עלה לתורה כעבור שנים מספר. וכשקרא את מפטיר, הרגיש את אביו עומד על סולם ומפריח לעברו נשיקה אל מצחו.
לימים היה יהודה קופרמן סטודנט באנגליה לשיטת אלכסנדר. אותה שיטה של ריפוי בתנועה המלמדת את נבכי התנועה ודרכי הריפוי באמצעותה. אחד המפגשים המרתקים היה לו מול דוד בן גוריון שנעמד מולו ושאלו: " מה אתה עושה בלונדון בחור צעיר?" כשעצמותיו חילצו מענה , הצליח לומר לו שהינו סטודנט לטכניקת אלכסנדר. ואז שאלו: "תוכל להסביר לי איך ראש אדם מתנוסס בלי שהצוואר ירים אותו?" הרי ידוע שבן גוריון היה עומד על ראשו. הציע לו יהודה כי כדאי לו להתפנות בביקור זה בלונדון לפגוש את פטריק מקדונלד , יורשו של אלכסנדר ומורו של יהודה. אכן היה הדבר.
אחד הסיפורים ההזויים התרחש ב1974. שוטר אנגלי סימן ליהודה לעצור בשל עברת תנועה. הוא שאלו למעשיו בלונדון, השיב לו כי הוא מורה לתנועת האדם ואז בלי הניד עפעף הסביר לשוטר כי אינו מתפלא אם הוא סובל מכאבים בצוואר ובגב התחתון. יצא מרכבו וטיפל בשוטר בכאביו אלה. אנשים הציצו מחלונות הרחוב בהביטם אל המראה הלא שגרתי.
קופרמן ממשיך לספר סיפורים והתרחשויות סביב הקריירה המעניינת שלו ומפגיש את הקורא בדמויות שנקבצו בחייו.
