Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
חוזר לשם עכשיו
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 179
חוזר לשם עכשיו, ספר הביכורים של דן תורן, הוא יצירה אוטוביוגרפית ברובה, המאוגדת בשישה שערים ומציגה זיכרונות ומחשבות לגבי מקומם של הצלילים בחייו כמוזיקאי, זמר ויוצר. בסיפורים המשעשעים־מרירים מספר תורן בגוף ראשון על שירים שכתב עם ברי סחרוף, מאור כהן ואחרים, על סוף שנות ה־80 בתל אביב ועל הקשרים העמוקים עם יוצרים נוספים, ובהם שולי רנד, שמוליק לוי ויוסף אל דרור. חוזר לשם עכשיו הוא מסע הלוך ושוב בזמן – משנות ה־60 בגינת דבורה של ילדותו התל אביבית, דרך הופעות שונות בארץ ובעולם, כניסה מפתיעה לעזה בשנות ה־90, מסע הופעות בארצות־הברית עם דנה ברגר ב־2012, ועוד מגוון במות ונסיעות. בכל נקודות הזמן והמקום משתף המחבר את הקוראים בתובנות קטנות וגדולות על משמעות היצירה בחיים. זה הסיפור שלי על צלילים ועל שירים ועל עצמי. ניסיתי ללכוד במילים את ים התמונות והצלילים, שאליהם צללתי כנער ומהם מעולם לא יצאתי. השתדלתי לתאר את מה שהוביל אותי להיות אדם שחי עם מוזיקה בתוך מוזיקה – עם שירים, יצירה והופעות גם בזמנים שבהם זה נתפס כדבר בלתי אפשרי. ניסיתי שוב לפגוש את האנשים שהיו אתי אז, לתאר את האירועים ולספר את הסיפורים שהובילו אותי לחיות בתוך רוקנרול בעברית, במדינה שבה הרוקנרול אינו חלק מהזרם המרכזי, לא במוזיקה ולא בכלל. דן תורן, יליד 1960, הוא זמר-יוצר, פזמונאי, זוכה פרס אקו"ם. דן הוא זמר רוק (שוב השקר הזה, אימפריות נופלות לאט, לבן על לבן)  וכותב שירים לאחרים (בך לא נוגע, יהודית רביץ, מפנה מקום, ברי סחרוף, גידי, שרון ליפשיץ, ביום של הפצצה, רמי קליינשטיין ,ועוד רבים אחרים). מאחוריו ארבעים שנות יצירה אישית.

כשהתחלתי לקרוא את הספר הרגשתי כמו כרבול בשמיכת פוך. תחושה נעימה כזו. של נוסטלגיה. גם אני חזרתי לשם, לשנות התשעים עם השירים של דן תורן מושמעים ברדיו ומדורגים במצעדים. הייתי אז פריקית של רשת ג׳ ודירגתי כל מצעד.

למעשה בספרו של תורן יש תחושה של מציצנות, הוא נותן לנו הצצה לחיים האישיים שלו בשלבים שונים של החיים ובהיותי חובבת מוזיקה נהנתי לקרוא על שיתופי הפעולה עם אומנים אחרים, על איך נולדו שירים ועל ההשפעות של אומנים ושירים מהארץ ומחו"ל.

על החלק בחייו בטלויזיה ובבמה בכלל לגמרי לא היה לי מושג. אני פשוט לא צרכנית של המדיה הזו אבל זה לא באמת משנה היות ומוזיקה זה העיקר בשביל דן תורן מבחינת עשייה מקצועית ובזה מתרכז הספר.

"תמצית הדרך היא הפנטזיה, החיבור בין מה שעושים למה שמדמיינים, ואם יש התמדה ויכולות להתאושש מהפעמים שזה מתבדה ולא מצליח ולא זוכה לתהודה….. אז אתה בדרך." ע"מ 63

דן תורן הוא מהחולמים, הוא אוהב לחלום ולדמיין ווכשהוא גם מצליח להגשים את חלומותיו אז הוא בכלל מאושר. המוזיקה היא מרכז חייו והאור שמאיר אותם. הוא חי במודעות לשעון הזמן של הגיל אך לא נותן לזה לעצור אותו במימוש רצונותיו וחלומותיו.

אז אם בא לכם שיחה של אחד על אחד עם דן תורן, תפעילו את הדמיון ותקראו את הספר. כתיבה זורמת, בגובה העיניים, ברגישות, כמו שיחה בין חברים.

תיאור מפורט של חוויות ורגשות ומחשבות. על ההצלחות, על השאיפות, על הבדידות, על הכמיהה לאהבה והכרה, ויותר מכל על הצורך במוזיקה בכל צורה אפשרית.

קריאה מהנה.

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן