הספר מספר את סיפורם של איתן ומישל. שני זרים גמורים, איתן ישראלי ומישל צרפתיה.
איתן בשנות השלושים לחייו, הוא החליט לפני כמה שנים שהוא עוזב את בית הוריו ומגשים את החלום שלו. הוא נרשם ללימודי מתימטיקה באוניברסיטת תל אביב, עובד למחייתו כשומר בדיזינגוף סנטר ומשלים הכנסה בימי שישי מציור במדרחוב בנחלת בנימין. למשך תקופה מה, כשהוא היה עומד בפתח הקניון היתה עוברת שם "הארוכה". היא לא אחרת מאשר מישל שעבדה בגן הילדים הסמוך. היא מצאה חן בעיניו והוא הסתקרן לדעת מדוע מצלמה כה ישנה היתה תלויה על כתפה. היא מצאה חן בעיניו וכשהוא החליט שהוא עוזר אומץ לדבר איתה, היא נעלמה, הפסיקה לעבוד בגן השכן. הוא חיפש וחיפש ולא הצליח לאתר אותה. היא נכנסה לליבו.
מישל היא עולה מצרפת שבגיל צעיר מאוד אביה ואחיה עזבו את הבית והיא נותרה לגור עם אימה. אומנת שאימה שכרה, בשם ג'יין, נכנסה לחייה בשביל לעזור לאימה בגידולה של מישל. האומנת הזו הפכה לדמות דומיננטית בחייה וכך התחילה מישל לאהוב צילום.
העלילה החלה בסיפור על כל דמות בנפרד. הסופרת היטבה לעבות את הדמויות ולרפד אותן בסיפורי רקע שמוסיפים גם מידע על הדמות וגם עניין לסיפור. מהר מאוד איתן ומישל נפגשים והסיפורים מתחברים לסיפור אחד, לגורל אחד.
איתן ערג למישל מבלי ממש להכיר אותה ומישל זרמה עם איתן ומהר מאוד הרגישה איתו בנוח והתחברה אליו. זהו סיפור אהבה ישראלי ומקסים שמספר לא רק את סיפורם האישי אלא גם סיפורה של החברה הישראלית.
האם סיפור האהבה הבוסרי של השניים יצליח ויבשיל לקשר יציב?
סיפור ישראלי על זוג תל אביב שלכאורה אין קשר בניהם והגורל מפגיש בניהם. נהנתי לקרוא על סיפורי הרקע של הדמויות, על המאבק של איתן עם הנורמות של ההורים שלו ועל הילדות והעבר של מישל.