Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
חדר חושך
תגיות: ,
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 207
איתן הוא מאבטח בדיזנגוף סנטר, סטודנט למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, וצייר דיוקנאות במדרחוב נחלת בנימין, בימי שישי. מישל עלתה לישראל מלִיוֹן שבצרפת. איתן צופה בה חולפת על פניו מדי יום ביומו, בדרכה למקום עבודתה ומצלמת רוליפלקס ישנה תלויה על צווארה. הוא מדמיין שהיא ישנה איתה. השניים מהווים את ליבת הרומן הפוליפוני חדר חושך, הפורש בפנינו את חידת חייהם של צעירים החיים בתווך שבין עולם האמנות לחיי היומיום התובעניים והשגרתיים. במערכת היחסים הנרקמת ביניהם עולות תהיות על מהות האמנות ועל סיווגו של אדם כאמן בעיני אחרים ובעיני עצמו, על חירותו ועל הסודות המעצבים את מהותו. יעל שכנאי, נשואה ואם לשניים, מתגוררת בגבעתיים. היא מו”לית הוצאת “רימונים” וסופרת, מקיימת מפגשים עם קוראים ועם תלמידי בתי ספר ועורכת כתבי יד. בין ספריה שראו אור: "פירורי קינמון" (רימונים, 2008), "אור נדלק במרפסת" (ספריית מעריב, 2012), "ילד רע" (כנרת זב”מ דביר, 2017). "חדר חושך" הוא ספרה השביעי. מן הביקורת: היצריות המתפרצת מתוך חיי השגרה השלווים היא כוחה של היצירה הזאת, שהרי יצירה לשון יצר.  (על “אור נדלק במרפסת”, ספריית מעריב | רן יגיל, “מעריב“) שכנאי מכניסה אותנו הקוראים לעולמה של משפחה מפוררת, שפעם הייתה מאושרת וכעת נשענת על רסיסי זיכרונות. היא עושת זאת בחמלה וברגישות ומיטיבה לתאר אירועים בנליים ויומיומיים בצורה מרתקת. את הספר סיימתי ביומיים, אבל נראה שהמחשבות עליו לא יעזבו אותי באותה מהירות. (על “ילד רע”, כינרת זב”מ דביר | מאירה ברנע גולדברג, “מקור ראשון”)

הספר מספר את סיפורם של איתן ומישל. שני זרים גמורים, איתן ישראלי ומישל צרפתיה.

איתן בשנות השלושים לחייו, הוא החליט לפני כמה שנים שהוא עוזב את בית הוריו ומגשים את החלום שלו. הוא נרשם ללימודי מתימטיקה באוניברסיטת תל אביב, עובד למחייתו כשומר בדיזינגוף סנטר ומשלים הכנסה בימי שישי מציור במדרחוב בנחלת בנימין. למשך תקופה מה, כשהוא היה עומד בפתח הקניון היתה עוברת שם "הארוכה". היא לא אחרת מאשר מישל שעבדה בגן הילדים הסמוך. היא מצאה חן בעיניו והוא הסתקרן לדעת מדוע מצלמה כה ישנה היתה תלויה על כתפה. היא מצאה חן בעיניו וכשהוא החליט שהוא עוזר אומץ לדבר איתה, היא נעלמה, הפסיקה לעבוד בגן השכן. הוא חיפש וחיפש ולא הצליח לאתר אותה. היא נכנסה לליבו.
מישל היא עולה מצרפת שבגיל צעיר מאוד אביה ואחיה עזבו את הבית והיא נותרה לגור עם אימה. אומנת שאימה שכרה, בשם ג'יין, נכנסה לחייה בשביל לעזור לאימה בגידולה של מישל. האומנת הזו הפכה לדמות דומיננטית בחייה וכך התחילה מישל לאהוב צילום.
העלילה החלה בסיפור על כל דמות בנפרד. הסופרת היטבה לעבות את הדמויות ולרפד אותן בסיפורי רקע שמוסיפים גם מידע על הדמות וגם עניין לסיפור. מהר מאוד איתן ומישל נפגשים והסיפורים מתחברים לסיפור אחד, לגורל אחד.
איתן ערג למישל מבלי ממש להכיר אותה ומישל זרמה עם איתן ומהר מאוד הרגישה איתו בנוח והתחברה אליו. זהו סיפור אהבה ישראלי ומקסים שמספר לא רק את סיפורם האישי אלא גם סיפורה של החברה הישראלית.

האם סיפור האהבה הבוסרי של השניים יצליח ויבשיל לקשר יציב?

סיפור ישראלי על זוג תל אביב שלכאורה אין קשר בניהם והגורל מפגיש בניהם. נהנתי לקרוא על סיפורי הרקע של הדמויות, על המאבק של איתן עם הנורמות של ההורים שלו ועל הילדות והעבר של מישל.

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן