גילוי נאות: אמנם אני עוד לא ממש מכירה את הילה, אבל אני סוקרת פה באתר ומרגישה שראוי לציין זאת, למרות שככל הנראה הייתי רוכשת את הספר הזה, כמו שרכשתי את כ"חותם על לבך" שלה שקראתי בעבר, אבל חשוב לי להיות גלויה איתכם.
"זר של קוצים" הגיע אליי בערב פסח, בהתחלה ביקשתי שיחביאו לי אותו כדי שאני לא אקרא אותו מיד והוא יישאר לי לחג, אח"כ התחלתי לקרוא ובהתחלה לא התחברתי, זה היה לי מוזר, אני מאוד אוהבת רומנים היסטוריים וגם למדתי על התקופה הזו ואני יודעת שאני מתחברת אליה, אבל לאט לאט נסחפתי לתוך עלילת הספר ולחייה הלא פשוטים של כריסטה.
כריסטה אנדרוז, כמו שאר הפוריטנים באותה תקופה, נרדפת על אדמת אנגליה, היא ומשפחתה בוחרים להגר אל העולם החדש, אל אמריקה והיא משאירה מאחוריה את ארוסה שאמור להצטרף אליהם ברגע שיוכל לעשות זאת כלכלית. כריסטה שרוצה ללכת בדרכי אביה, הרופא, עושה את הדבר הכי קרוב לכך ולומדת להיות מיילדת, אך הרישיון שלה שהיה תקף באנגליה, אינו תקף באמריקה והיא צריכה להוכיח את עצמה על מנת לקבל את רישיונה. המבחן שלה מתעכב ובינתיים היא יוצאת לשוטט במושבה ומצליחה להתיידד עם ילידי המקום, האינדיאנים, וגם עם כסיל המושבה, מרטין. גם לאחר שכריסטה מקבלת את הרישיון היא מוסיפה להיעזר במרטין. היא לאט לאט מוצאת את עצמה במושבה, מוצאת לעצמה חברות, ושמה יוצא כמיילדת מוסמכת וטובה.
משהו משתנה בכריסטה, או אולי באנשי המושבה, ואחרי סדרת אירועים היא מאבדת מאמינותה ומואשמת במעשי כישוף וכל עולמה מתפרק תחתיה.
אני חושבת שאם הילה הייתה חיה בתקופה ההיא, יש סיכוי שהיא הייתה מואשמת בכישוף, כי הספר הזה תפס אותי ומרגע שהתחלתי לאהוב אותו הוא לא ירד לי מהידיים עד שהוא נגמר, והאמת, התבאסתי כ"כ שהוא נגמר. הכתיבה מכשפת, העלילה מלאה כ"כ, וחוויתי רכבת הרים רגשית לאורך הספר, והיה קשה לנחש איך הוא הולך להסתיים, והסוף הזה עשה הכול.
פעם שאלו אותי איך זה לקרוא רומנים היסטוריים בתור אחת שלומדת היסטוריה, יש ספרים שזה בלתי נסבל כי יש הרבה טעויות, אבל בספר הזה הרגשתי שמה שכבר למדתי על התקופה, הפך לחי פתאום, והתקופה הפכה למשמעותית יותר ומעניינת יותר ממה שהייתה קודם.
הדבר היחיד שהיה לי קשה איתו בספר היה הפונט, לי הוא היה קצת קשה לקריאה, אבל בשביל עלילה כזו, זה היה שווה את זה.
שורה תחתונה: מעולם קוצים לא היו יפים כ"כ!
